שלחי אותו, תני לו ללכת לחופשי
אף כי יודעת את שלא יחזור אלייך
שלחי אותו, תני לו ללכת למקומו,
לשיבולים הכפופות ברוח
תני לו לחלוץ את נעליו, לרוץ להשתובב עם הרוח
תני לו לשרוק ולזמר, לדלג על אבני דרך
תני לו לחיות כפי שחי
אל תתעצבי עוד כי הוא הלך,
כציפור לדרור, שובי לימי החול
כי את יודעת, אהובך לא יחזור אלייך
http://www.youtube.com/watch?v=n390Y7ESZu8
רוני דלומי הזאת..מי היה יודע שאיי פעם אני אשמע תו אחד שיוצא מהפה שלה.
ועוד אוהב את זה.
והנה אני כאן, מתרגשת כמו ילדה קטנה משיר שבטח אני מפרשת אותו לא כמו שהוא, בדרכי הארורה..
הקול הנוגה שלה, המילים הכל-כך כאובות, היא כל כך אמיתית כשהיא שרה, כל כך מלטפת ונעימה לי.
כאילו מנסה להשכיח את כל הכאב שטמון בשיר הזה
ואני..
אני ניסחפת לשם, חוזרת אליו. כרגיל.
וכל הסיפורים שבעולם, כל התוים והמילים שנכתבו, אף אחד מהם לא יוכל להשתוות לרגעים האלה שאני ניזכרת בהם...
למקומות שאני חוזרת אליהם, לתקופות מחוייכות יותר, מלאות יותר, צבעוניות.
ואני לא עצובה, בחיי, אני משחררת.
אני לומדת צעד אחרי צעד להנמיך ציפיות מעצמי, מאנשים שסביבי, מהחיים שלי, ממי שאני וממי שחשבתי שאני.
בא לי כבר להיות אחרי תקופת הבלהות הזו וכמו אחרי כל פוסט פריקה שכזה להסתכל ולהתגלגל מצחוק.
אפילו להתלונן כבר אין לי כוח, אתם מאמינים לי?
אז נעשה רשימת בדיקה כזו של כל הדברים שנימאס מהם, יאללה? :
צבא- חרא
זוגיות- משתפר
משפחה- נוראי
כספית- על הפנים
בריאותית- יש לאן לשאוף, כרגע בסדר.
השראתית- יהיה טוב
חברתית- נהדר
נפשית- סוחב
מוזיקלית- על פסגת העולם
שכחתי משהו? ממ...לא, לא נראה ככה.
רק רציתי לחלוק איתכם את השיר הנפלא הזה, תכלס', לא התכוונתי שייצא פוסט כזה חופר ..
שיהיה שבוע טוב.