לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

If You Can't Beat Them-Join Them,If You Can't Join Them-Find Bigger Guns


"היא לא תתן לך אף פעם מנוח,היא לא תגרום לך לרצות לברוח"

Avatarכינוי: 

בת: 33

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2012

קרוסלה


http://www.youtube.com/watch?v=CPB6HtlcFnw

  

החורף ההוא היה הכי גשום שאני זוכר
וכל מה שהיה בנינו הלך והתפזר
הבטתי בעצב בלי לומר מילה
איך קרוסלה מסתובבת בקצב משלה

בחורף ההוא שלטון הפחד התחלף
האנשים יצאו לחגוג ברחובות בכייף
הבטתי רחוק מכל ההמולה
איך קרוסלה מסתובבת בקצב משלה

בחורף ההוא הלב נשבר מרב תבוסה
עובר ליד ביתה רואה שם על חבלי כביסה
בגדים של החבר החדש שלה
וקרוסלה מסתובבת בקצב משלה

מתי יעבור הגשם הזה לעזאזל
אם תפילות היו נענות הייתי מתפלל
נזכרתי במשפט שפעם אמרתי לה
קרוסלה מסתובבת בקצב משלה

החורף ההוא היה הכי כבד שאני זוכר
מכל עיניים אוהבות הייתי מסתנוור
חיכיתי לה כל כך בציפייה גדולה
וקרוסלה מסתובבת בקצב משלה

בחורף ההוא הלב נשבר מרב תבוסה
עובר ליד ביתה רואה שם על חבלי כביסה
בגדים של החבר החדש שלה
וקרוסלה מסתובבת בקצב משלה

מתי יעבור הגשם הזה לעזאזל...

החורף ההוא היה הכי גשום שאני זוכר
וכל מה שהיה בנינו

הלך..

שיר נהדר, בעיניי.

עצבות כמעט מושלמת.

כמעט רומנטית בעיניי.

לפעמים אולי אפילו הייתי רוצה שמישהו יהיה ממש עצוב ככה בגללי

אולי מכאן נובע הרצון שלי לשחק ולמעוך גברים.

אבל אני יודעת שזה לא המצב.

ושאני לא אעשה למישהו דבר כזה.

רכרוכית.

עד כמה שאני יכולה

 

"התבגרת"

"את קורנת"

יפה לך פזור"

"איך ארך לך השיער"

נישבר לי הראש מהמילים האלה

וגם מהמרדף אחרי אישור מכולם.

אבל אני לא יכולה להפסיק לחפש אותו.

יש לי 1,000 פלוס חברים בפייסבוק שמגיבים ומלייקקים כל פלוץ שלי

וחשבון אינסטגרם מצליח וים של עוקבים עם יד על הדופק שלא מפספסים אף תמונה שלי

ומסנג'ר עם מתעניינים ארצישראלים

וטוויטר מוצלח בהתהוות

וסקייפ עם חבר'ה תוצרת חוץ

ואת הבלוג, כדי לא להרגיש שאני נהיית חלודה עם הכתיבה שלי.

לעיתים גם המייל שלי פעיל

ואפילו ל"מקושרים" העלוב אני מידי פעם ניכנסת

ובכל המרדף הזה אחרי גושפנקא להצלחה שלי בתור בן אדם

במסע אחרי מחמאות,

אני מרגישה שאני לא מסופקת מכלום.

אחרי הפלרטוט הבלתי ניגמר הזה עם עצמי

אחרי שבניתי מקדש של פאר והוד- לי

אחרי הלייקים והתגובות והגברים הזרים

אני מרגישה ריקה קצת

מן רעב כזה

מוזר

שאני כרגע לא יודעת להגדיר

אולי זה רצון לעוד, אולי אני לא יודעת שובע

או שבעצם זו האכזבה הזו שדוקרת לי בחזה כל פעם

אכזבה ששום דבר חיובי לא יוצא ממני עד כה

שאני לעולם לא אהיה מרוצה גמרי ממה שיש לי בידיים

וזה מרגז.

לא משנה, אני מאבדת ריכוז

וגם ככה אני לא במיטבי השבוע

 

קחו תמונה,

תאהבו אותי גם.

 

נכתב על ידי , 7/8/2012 23:36  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קולעת צמות מהכאב ב-8/9/2012 17:03




30,650
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארבליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארבליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)