Fish rule

אנקת הרושם

ואם אנשק את לחייך ושפתיי יזילו טיפות סמיכות של דם?

האם תאמרי לי את שמך אז, התחשיבני אדם?

עד לרגע האמת בו עורנו ישתפשף

תביטי בי כבחפץ דומם

ומבטי יתחנף, בריסיו יעפעף

וגופי לא ישלוט בצרכיו הקדומים

.

אך את בשלך, מטיילת בערפיליות דמיוני

אינך עוצרת להריח שום שיח ורדים

האם את יודעת שחקלאות זה לא הצד החזק שלי?

האם את יודעת שבשיח הורדים קבורים אנשים?

עקבך הדקיק ינעץ לי במעיים,

פי ישחרר אנחת רווחה.

שכן מותי הוא מפתח מחודד שיניים

לדלת ברזל אטומה וכבדה.

אך אבוי למותי, יצטרך הוא להמתין,

שכן הדשא רטוב ובשלט כתוב –

 "ימותו הדורכים".

האם תאמיני לכל אשר כתוב, באין הידוע שם הרושם?

עצוב לי לחשוב על עצירות מהלכתית שתקיימי רק משום שאני עוד נושם..

אז אל תמתיני לי, פסעי על הטבע הבודד

ובשביל הירוק תעקבי אחר המוות.

מעבר לפרגוד הוורוד השקוף

אחכה לך, עם סכין תקועה במקום מסתורי בגוף.