וואו,עבר המון זמן מאז שכתבתי פה,אני לא אהיה מהפלוצים האלה שאומרים שלא היה להם זמן לפנות זמן מהלוח זמנים
העמוס שלהם ולכתוב משהו בבלוג,היה לי זמן,המון זמן,כמעט בכל סוף שבוע עברתי פה,הצצתי בבלוג.
ועכשיו אני רושם.
הגעתי לשלב האחרון שחייל בשירות סדיר יכול להגיע אליו,אני כרגע מחזור אחרון בצה"ל,מה שמקנה לי את הזכות להגיד
עד מתי מרץ 05 ?!?!?!?!?!?!
אוטוטו זה נגמר ואני אתחיל במסע המפרך שלי לעבר חיים טובים.
יש לי הרבה מטרות שאני רוצה להשיג.
חלקם חשובות יותר וחלקם פחות.
יש לי חברה כבר כמעט חצי שנה,אני באמת אוהב אותה,והיא מאוד אוהבת אותי..היא יציבה,וזה הדבר שהכי חיפשתי,מישהי
שתאזן לי קצת את הצורה.
היא עושה לי ממש טוב...לא הרגשתי ככה מעולם,סיבה טובה לקום בבוקר,סיבה טובה לישון טוב,אני מבסוט.
האוסף דיסקים שלי הלך וגדל עם הזמן,דיסקים הגיעו אליי ממדינות כמו יפן,אוסטרליה,אנגליה,גרמניה,דנמרק,קנדה,וכמובן מישראל,כמו כן גם היו לי כמה השיגים מדהימים ומציאות מצויינות במחירים ממש נוחים באי באיי.
לצערי כרגע אין לי או להורים שלי ויזה,ככה שאני לא יכול לקנות או להזמין דיסקים דרך האינטרנט.
לא נורא,אני מבסוט.
עוד סיבה לזה שאני מבסוט זה שאחרי המון המון שנים שאבא שלי עובד כמו חמור כדי לשלם חובות ומשכנתאות
הורים שלי הגיעו להחלטה (בעזרתם של הילדים התותחים שלהם) שאין ברירה,צריך למכור את הבית.
הבית שווה המון המון כסף,מה שיאפשר להם לשלם את כל החובות שלהם ולסגור את כל החובות.
הורים שלי החליטו גם שהם לא רוצים להישאר ולגור בירושלים,הם רוצים לגור ליד ירושלים/בית שמש...איזור עמק האלה/רמת רזיאל.
אני מבסוט.
אני כבר מעודד את המעבר הזה כבר כמה שנים,אני בטוח שהוא יעשה לי ולהם רק טוב,חוץ מזה שהחדר שלי ממש קטן,אין מקום למיטה גדולה,או מקום לכל הדיסקים והתקליטים שלי.
העתיד ורוד,העתיד שייך לי,אני יודע את זה ואני מרגיש את זה.
וזהו,קר לי מדי באצבעות להמשיך לכתוב,אני כמעט בטוח שאני אכתוב פה בקרוב,עוד לא נגמרו לי המילים.
שיהיה אחלה סוף שבוע.
ונסיים בצעקת
עד מתי מרץ 05' ?!?!?!?!?!??????!?!?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
