Get Out Of My Head

שיחזרתי את הבלוג הזה אחרי הרבה זמן, ואני עדיין קשור אליו, רק חבל שמחקתי את רוב הפוסטים. הייתי ממש ילד קטן כשכתבתי פה, נחמד להזכר ולראות את השינויים שעברתי מאז. התבגרתי בעיקר נפשית, לא גבהתי במיוחד. אני לא חושב שהבנתי בתקופה ההיא את המשמעות של המחלה, שסבבה אז בעיקר סביב דיכאון גדול. עכשיו אני מתמודד עם הכל בצורה שונה, פחות בורח ומתחמק, כבר לא חושב רק על עצמי. כבר מזמן שאני לא שומע קולות, ואת הרגשות אני יודע לרסן. לא יודע אם החיים טובים יותר, אני מניח שכן. עדיין חולה, וזה מה שחשוב, לא?