great expectations

זה אנחנו שלא מתאימים את הציפיות לנורמות הקיימות. 

כשחברי הכנסת הם אלו שקובעים אם להתיר חסינות של ח"כ שסרח, והאופציה היחידה שנותרת בד"כ להעמדתו היא ויתור שלו עצמו על החסינות, אז החשש מפני איזשהו כתב אישום נמוג ומכאן אין לאותו ח"כ שום עכבה, שום מעצור. 

סמכות התרת החסינות צריכה להשאר בידי ועדת הכנסת, אך חובה לצמצם באופן מהותי את החסינות לענינים פרלמנטרים בלבד.

מביך להביט היום בהרכב הכנסת. כמעט ואין אנשים שאתה מעריך ומכבד את פועלם.

הזלזול שלהם בחוק, הוא זלזול בבוחרים, שהוא גם זלזול בכנסת ובח"כים שהוא בסופו של דבר זלזול במדינה.

אם רק היינו יודעים להעניש אנשים כאלו, אולי חוסר הפחד שלהם היה נמוג.

כי כשהנבחרים לא מהססים לעבור על החוק, מה הפלא שישנם כה רבים ההולכים בדרכם?