דמיינו סיטואציה
חבורה של כמה אנשים שנמצאים ביחד. זה יכול להיות בזמן עבודה, לימודים,או בילוי חברתי שגרתי.
בחבורה הכוונה היא לפחות 3-4 אנשים. אולי גם יותר.
בשלב מסויים חברי החבורה מלבד אחד מתחילים לדבר בינהם בשפה שלאחרון אין כל מושג בה, ולכן אין לו גם כל אפשרות להשתלב בשיחה.
מה שנותר לו זה, בד"כ, לחכות בשקט עד שהנותרים יסיימו את השיחה שלהם. האם מנומס במצב כזה לדבר בשפה שלא כולם מדברים?
קחו בחשבון שיש כ 3 אפשרויות מרכזיות לשיחה כזאת:
א) שיחה רגילה, שאינה קשורה כלל לאדם האחרון. אפשר לראות בזה הפוגה לרגע, ורצון הגיוני לשמור על אופי השיחה חסויה ממי שלא אמור לדעת עליה ואינה קשורה אליו.
ב) שיחה הקשורה לנושא המפגש (לימודים, עבודה או אפילו דיון על הסרט שראו זה עתה) שמשאירה את האחרון בצד ללא יכולת להשתתף או להבין אותה, למרות שלא בהכרח הוא חייב להוות צד פעיל בה.
ג) ושיחה שלא קשורה לנושא אך עוסקת במישרין באדם שבצד (רכילות או השמצות למשל) ושאין לו שום אפשרות לדעת שמדברים עליו ומה מדברים עליו.
מה דעתכם על מצב שכזה? חוסר נימוס? מצב לגיטימי לחלוטין? משהו אחר?
אני בעיקר מחפש תגובות ל 2 האפשרויות האחרונות. (האפשרות הראשונה, כפי שאמרתי, השתכנעתי שאין בה כל פסול)
כמה מתוך אלו שדוברים שפה שאינה נפוצה , שפה שהם יודעים שרוב הסיכויים שהאחרים בסביבתם לא דוברים אותה משתמשים בכלי זה למטרות, בואו נאמר, לא הכי נחמדות?
כמה באמת מדברים על/אל מישהו אחר (כשהוא לידכם) כאשר הם יודעים שהוא לא מבין, ולכן יכולים לומר כל מה שהם חושבים עליו כשהוא לא מבין?
או שהשתמשו בזה למטרות אחרות , שנתנו להם עדיפות מסויימת על אחרים ולא ביושר או הגינות.
ומה דעתכם על סיטואציה אחרת שבה מישהו אחר מדבר עם אחרים עליכם (כשאתם לידו) מתוך מחשבה שאתם לא מבינים את השפה שלו (באותו הרגע) כשהוא מנצל את העובדה הזאת להשמיץ אותכם, אבל אתם כן מבינים כל מילה מהשיחה?
ישנם עוד מצבים שלא ציינתי, אבל העקרון מובן.
(הפוסט הועלה במקור בתאריך 14.12.2005 , וחזר במהירות לעריכה, כעת הוא מועלה בפעם השניה עם שנויים קלים. סליחה על ההקפצה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
