ברכבות החדשות, בקרונות הכפולים, יש תא נוחיות גדול ומרוח מאד. בהשוואה לתאים הקטנים והדחוסים, המחשבה הראשונה היתה על ההבדלים בין מחלקה ראשונה למחלקת תיירים. (לא שהייתי במחלקה ראשונה מעודי)
2. חיילים ברכבת. נכון, משרתים בצבא, תורמים למדינה וכו', אבל ההתנהגות שלהם בתחבורה ציבורית (או בכלל) לא מייצגת את צה"ל בצורה נאותה. כשקצין ג'ובניק יושב ברכבת עמוסה ומולו עומדת גברת בת 70 או יותר, וכל מה שהוא עושה זה להעמיד פנים שהוא ישן, עושה לי חשק להקים אותו בכוח ולפנות מקום. (או לפחות לתלוש לו את הדרגות).
מקרה דומה שראיתי, כשחיילים לא טורחים לפנות מקום באוטובוס לאישה הרה (בחודש מתקדם למדי).
לא מובן, באמת. הורים? צבא? בה"ד 1? מישהו?
3. רק למען סימון ה"וי", שלחתי מכתב לנציג פניות הציבור ברכבת. לא באמת ציפיתי לקבל תשובה אחרת, אבל בכל זאת, מעצבן לקבל תשובה לקונית שעונה למכתב אבל בעצם לא עונה על שום דבר, שום דבר מעבר ל"כן ראינו, תודה שפנית". (ממש כמו שהיה אז) .
נ.ב - לימודים מתישים יותר ממה שזכרתי.נקווה להמשך טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
