נתניהו מסתבר לא השתנה. לא שבאמת היו ציפיות לכך.
נכון שאני מאד לא ארצה שהליכוד יחזור לשלטון, נכון שאני ממש לא ארצה לראות את בינימין נתניהו יושב על כס ראש הממשלה ואת שרה בחיפושים בלתי נלאים למציאת כסא הקטיפה, הכתרים והשרביטים שיהלום את הזוג.
אני לא רוצה את האיש ה...מבחיל/לא נעים/מרוצה מעצמו (תבחרו את המילה המתאימה או תוסיפו בעצמכם) כאדם שמייצג אותנו.
אבל אני לא רוצה לראות את פייגלין מנצח. לא רוצה לראות את מרכז הליכוד הופך את המפלגה היחידה בימין שאפשר לומר עליה שהיא מתונה יחסית ושפויה לבדיחה ולקלס.
לא רוצה מפלגה שיושב הראש שלה הוא פייגלין ועדיין נכנסת לכנסת. אני בספק אם תקבל גם במקרה הזה פחות, או הרבה פחות, מנדטים מהכנסת הנוכחית. השם עדיין משחק תפקיד. אני לא רוצה לראות עוד הדרדרות של הפוליטיקה שלנו לעבר האיזוטוריות והלאומניות.
אני רוצה ליכוד, לא חזק מדי כמובן, אבל כן בתור מפלגת אופיזציה חזקה ולוחמת. מדי פעם גם בשלטון, כדי שגם השמאל יבין ששלטון הוא לא נצחי, ושלא יתפתה לשחיתיות. יאוו כמה נאיבי מצידי...
הליכוד, כזה שמוביל את המדינה כאחת מ 2 המפלגות הגדולות כבר עשרות שנים, ולא על תקן של בדיחה. ליכוד שאני מקווה שילחם בשחיתות, כמו התקווה שגם העבודה תעשה את זה. נאיבי כבר אמרתי?
נכון שגם הרבה דברים לא טובים הוא עשה, אבל לחשוב מה התכנון יהיה במידה וכן תהיה הפתעה?
אהה ושיסלקו אם אפשר את לימור לבנת וישראל כץ.
[רק אחרי שאני אתעורר, אני כמובן אגלה שביבי שוב ראש הממשלה, והפעם זה לא סיוט, הפעם זה אמיתי]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
