רודף צדקהגיגים על צדק,המערכת המשפטית בישראל |
| 4/2008
תרגיל מבריק
שלום חברים
הנשיא לשעבר משה קצב עשה לפרקליטות תרגיל מבריק, כאשר החליט לבטל את עסקת הטיעון עם הפרקליטות ולדרוש משפט.
אינני
בטוח שבסופו של דבר לא יסתיים המשפט עם עסקת טיעון בכל זאת אבל נכון
לעכשיו, הצליח קצב באמצעות פרקליטיו, (שאין ספק למה הם נחשבים לטובים
שבפרקליטים בארץ), למלכד את הפרקליטות ולהשתמש בה כדי לחזק את טענותיו
מלכתחילה.
עד הדיון בבג"ץ על עיסקת הטיעון, היתה לפרקליטות הזדמנות פז
לקדם את טענותיהם באשר לאשמתו של קצב ע"י כך שהיו מפסידים בבג"ץ (אולי
אפילו בכוונה) ובכך מזימים את הטענות של רדיפת משה קצב, ע"י הטענה שבה
למרות הכל הם היו נכונים לבוא בצורה חסרת תקדים לכיוונו של קצב, ולהקל
עליו למרות הכל, אבל בג"ץ לא איפשר להם. ב"דלת האחורית" הם היו משתמשים
בהסכמה של קצב להודות כדי לסגור עליו מבחינה ציבורית ולהכין את המדינה
ובית המשפט להרשעתו של קצב.
אז אולי יוקרתו של מזוז היתה נפגעת בהתחלה
בשל ההפסד בבג"ץ, אבל התוצאה הסופית היתה לטובתו, והחלטת בג"ץ היתה רומזת
לשופטי הארכאה הנמוכה יותר שלא יפחדו להרשיע, ובאופן עקיף היו מחזקים את
אמינות המתלוננות.
במקום זאת, בפרקליטות עשו הכל כדי להגן על עיסקת
הטיעון גם במחיר של הכפשת העדות שעליהן מתבסס כל המשפט, והפיכתן מראש,
לכל-כך לא אמינות (מה שקצב טען מהרגע הראשון),
שיהיה להן קשה מאוד להוכיח עכשיו את ההפך!
הפרקליטות הגישה לבג"ץ למעשה, את הסיכום שפרקליטי קצב היו אמורים להגיש בסיום המשפט...
הרי
בתחילת הדרך, היתה זו הפרקליטות שטיפסה על העץ הגבוה, שבו תיארו את קצב
בצורה כה שלילית והסתמכו בצורה חד משמעית על המתלוננות, תוך הבאת קטעים
מסיפורם המזעזע, אח"כ הם ירדו בצניחה חופשית מהעץ עד כדי מחיקתה של
המתלוננת הראשית מכתב האישום, והגשת כתב אישום מצומצם ביותר, עד כדי
גיחוך, לבסוף הם (כרגיל) העדיפו לכסות את ישבנם, על האפשרות שבכל זאת ילכו
עד הסוף עם טענותיהם, ויתנו לבית המשפט להחליט.
אז או שבאמת המתלוננות
הן כל כך בלתי אמינות, ואז אין שום טעם בקיומו של משפט שראיותיו הן למעשה
רק אמונה במתלוננות או בנאשם, או שהדרך שבה מגיעים לעסקאות טיעון היא כל
כך קלוקלת ומושחתת, שאנשי הפרקליטות צריכים לשלם על מחדליהם, ועל כך שהפכו
את המתלוננות לקורבנות העסקה המוצעת והיו מוכנים להכפיש אותם בפני בג"ץ
ללא סיבה,רק כדי לאשר העיסקה!
קצב יוצא מנצח כאן ולו רק בשל העובדה
שהוא מוכן לוותר על עיסקה קלה עד גיחוך שכל עבריין היה יכול רק לחלום
עליה, ובטח שלא לוותר עליה, ועוד אחרי שבג"ץ אישר אותה.כמובן שאינני קובע
עמדה לגבי חפותו או אשמתו של הנשיא לשעבר.
אני חושב שבבתי הספר למשפטים עוד ילמדו על התרגיל המשפטי המבריק.
למרות
כל הכתוב לעיל, מערכת המשפט הישראלית הוכיחה פעמים אין ספור ששום דבר לא
עומד בפני רצון השופטים ושהם יכולים למרות הכל לעשות כרצונם, ולהרשיע את
קצב בכל מה שירצו, ואולי אפילו לכתוב, שלמרות חוסר האמינות של המתלוננות,
הם בוחרים לקבל את דבריהם ולהרשיע את הנאשם...
(אז לפחות כולנו נרוויח מחשיפת פניו האמיתיות של בית המשפט).
לדעתי,סביר להניח שמזוז יעשה הכל כדי להתנקם בקצב, ויגיש כתב אישום מנופח יותר ממה שצריך רק בשך כך!
ימים יגידו עם ההימור הצליח...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
