אני לא יודעת מה קורה פה בכלל
אני יכולה שעות לשבת ולחלום בהקיץ
ולחשוב על חלומות
ולחשוב על סרטים
והכל רק אצלי בראש..
יש לי מאגר שלם של כאלה.. וגם קופסאות ישנות
עם סרטים ישנים וחלומות ישנים.
אפילו בלילה אני מסתכלת על ערמות של בגדים על השולחן או על המטלה
פעם זה היה מפחיד אותי.. הייתי מדמיינת שאיזה איש מפחיד
או חיה מפחידה ונכנסת מתחת מתחת לשמיכה וקצת נחנקת מחוסר אוויר..
עד שהייתי נרדמת..ואז חולמת על כל מיני חלומות מוזרים
שהיו תמיד רוצים להגיד לי משהו שאני כבר יודעת ומתחמקת ממנו.
זה מפחיד נורא להיות מודע ככה ללא מודע שלך..
היום אני אף פעם לא נרדמת.. כמעט כל פעם אבל הערמות בגדים כבר לא נראים לי מפחידים
והחלומות שלי כבר לא רומזים לי כלום.
אני כ"כ צריכה את זה שוב.
אני לא יודעת אם חבל עלי או לא..אני לא יודעת מה אני עושה לא בסדר.
בעצם אני כן יודעת.
אבל אני לא יודעת איך להפסיק עם זה.. אני צריכה להיות עם פחות אגו פחות מודעת לעצמי.
ואז אולי..אני יוכל לחזור או להשתנות.
אני לא יודעת מה יהיה אני רק יודעת שעכשיו כלום לא בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
