בקיץ לפני שמונה שנים היו לי לרגע ארבע
דירות בו זמנית (יש לי פחד במה), עכשיו יצאתי מפייסבוק ויש לי שני בלוגים (זה אחד
מהם) (השני במקום פייסבוק אז הוא פעיל יותר) (ופייסבוק בכלל התחיל לעלות הילוך
במקור כתחליף לכתיבה בבלוג הזה. איך שגלגל מסתובב לו. בכל אופן), ובשניהם אין לי
כל כך מה לומר, השני הוא לטובת אנשים שמכירים אותי אז הוא עדיין מצונזר במידת מה,
נגיד שם פחות הייתי שש לכתוב על דקירות בקצה הזין אחרי שעושים ביד עם סבון כמו
שכתבתי כאן בזמנו (ועוד נמשיך לומר את זה כל עוד זה נכון). בכל אופן,
אז ולדה, או ולדיסלבה בתעודת זהות. או
לאדה, אם זה היה תלוי בי.
מה עושים איתך ולדה.
הבחורה הזו הופיעה בהפתעה בחדר האוכל של
הקומה ואמרה מאחורי באנגלית שזה יפה שאני מבשל, ואז אמרתי משהו בלה בלה בלה והסתובבתי
לראות עם מי אני מדבר ופתאום ראיתי שאני מדבר עם בחורה מאוד יפה, וזה ממש לא קורה
לי הרבה. והיא לבשה מין בד רקום בצבע בז' שמאוד החמיא לה. והיה לה עור בריא ויפה. והיו
לה פנים יפות. והיא קצת חייכה לפעמים באופן שמעורר ענין לראות יותר מהחיוך הזה. ולא
ידעתי איך קוראים לה. ושאלתי איך קוראים לה והיא אמרה לדה. והסתבר שהיא ממעבדה
בהמשך המסדרון של המעבדה שלי, שאנחנו ביחסים יחסית תדירים חבריים איתם, מה שאומר
שהייתי צפוי לפגוש בה נוספות. ועמדתי שם מולה ולא היה לי שום דבר מועיל לומר ואחרי
זמן קצר הלכתי כי במילא הייתי בדרך לחזור לחדר סטודנטים שלנו לאכול עם שאר הקבוצה
שלי, אבל הרגשתי שהיה שם משהו ורציתי לדעת עוד, ואחר כך חזרתי והיא כבר לא היתה
שם.
ובימים הבאים כמעט לא ראיתי אותה. וכשראיתי
אותה היא דיברה באופן ידידותי עם מישהו אחר מהקבוצה שלה, שגרם לי לתהות אם היא
באופן כללי מתנהלת באופן שמעורר הרגשה שמי שמדבר איתה בר מזל אבל לא שאני בר המזל
המיועד לה, אלא פשוט שכולנו כאן ברי מזל.
וכך התחיל העצב המתוק.
וכשראיתי אותה במקום אחר עסוקה היא היתה
לא פחות יפה.
ובפייסבוק היא לא, אבל בחיפוש אנשים של
מכון ויצמן מצאתי אותה, והיא לא לדה אלא ולדה, שזה פחות יפה. והפנים שלה בתמונה
פחות יפים.
ואין לי מושג מה לומר לה גם לו ידעתי
שיש ענין אבל הבעיה היא שעכשיו עוד בכלל לא ידוע כלום.
ואמרתי לה בפעם האחת שאני בקבוצה בצד
השני של המסדרון, והיא ידעה שהיא יכולה לבוא לומר לי משהו. אבל גם היא יודעת שאני
יכול לומר לה משהו ולא אמרתי.
למה אין איזו אפליקציה מחורבנת שפותרת
את זה. כלומר כבר יש אבל היא לא שם.
ומה עושים בלי אפליקציות. אני אפילו לא
יודע אם יש לה חבר. אולי היא בכלל נשואה עם ילדים.
שטויות בצד, אני בעיקר לא יודע מה לומר
לה.
אולי כתוב בצד 34, אבל לא הרבה השתנה
מאז פתחתי את הבלוג הזה בגיל 23, וכמו ששחר אמרה בצדק אני ברמת התפתחות של ילד בן
8, ואני מוסיף, לא מהסוג שמושך לילדות בשיער.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
