מי שקורא פה כבר תקופה יודע שזה בלוג על חיי האישיים ועל חיי היום יום שלי.
אני כותבת בכלליות ובסתמיות על מה שעבר עלי ולא נכנסת יותר מדי לפרטים. ככה אני אוהבת את זה וככה זה מרגיש לי נכון.
עכשיו אני רוצה לכתוב פוסט קצת יותר אישי מאי פעם.
הפוסט הזה נכתב בעקבות ידיעה שפורסמה היום והידיעה היא שהבן של ראש הממשלה יוצא עם גויה.
עזבו את זה שעצם המילה "גויה" מעוררת בי חלחלה, יש משהו ובצליל שלה שמאוד מזלזל כלפי אנשים שהם לא יהודים בעיניי אבל לא נתעכב על זה.
עכשיו תנו לי לכתוב קצת נימה אישית בנושא.
כידוע לכם (או שלא) עברתי גיור וככה גם אחותי ואמא שלי. אבא שלי יהודי.
פעם חשבתי שזה משהו הכרחי לעשות כי איך אפשר להתקיים בארץ כלא יהודיה?? (למרות שברוסיה זה לפי אבא ושם כן נחשבתי יהודיה אבל לא משנה)
התהליך הזה היה מאוד קשה ומתיש. בעיקר נפשית.
הרגשתי שאני עושה משהו שהוא לא אני ומשהו שאני לא שלמה איתו.
באיזשהו שלב אפילו עשו לי קצת שטיפת מוח והרגשתי מאוד מחוברת לזה למרות שהייתי פשוט מנותקת נפשית כבר מכל התהליך הזה.
שורה תחתונה- התגיירתי.
גם בן זוגי התחיל את התהליך הזה אבל זה היה כבד עליו והוא לא אדם שמסוגל לשקר (פשוט ישר רואים עליו. זה מדהים)והוא לא יכל לשבת בבית דין ופשוט לשקר.
אז כן. כיום אני נחשבת ליהודיה ובן זוגי לא.
אני מודה שהייתה תקופה ששאלו אותי כאן בבלוג אם גם הוא התגייר וכתבתי שכן. זאת הייתה תקופה שקצת פחדתי לכתוב שהוא לא סיים את התליך הזה. אין לי מושג אפילו למה.
אבל כיום כשאני מסתכלת על הכל בעיניים קצת יותר בוגרות ומבינות אני מבינה שאני גאה בו שהוא לא עשה משהו שהוא לא שלם איתו. שהוא לא עשה את מה שאני עשיתי.
זה לא שאני נגד יהדות ושוללת כל דבר. ממש לא. יש מנהגים וחגים שאני מאוד מחוברת אליהם.
אני מאמינה בה' ויש לי אמונה בלב בלי קשר לדת.
הרוב שואלים אותי מה נעשה בקשר לחתונה. כי אם אני נחשבת ליהודיה והוא לא אז לא נוכל להתחתן בארץ.
אז קודם כל נכון. זה מצב יותר מסובך מזוג של שני יהודים.
אבל זה לא סוף העולם גם.
קרובת משפחה שלי גם לא יהודיה והיא התחתנה עם לא יהודי. הם התחתנו בפראג ואז חזרו לארץ וערכו חתונה לכל דבר. היה רב אפילו (רב רפורמי) והייתה חופה והכל וזה היה ניראה חתונה יהודית לכל דבר.
נכון שזה יותר בעייתי ומסובך אבל למי אכפת?
אני לא מנשים שחולמות על חתונה מפוארת. מבחינתי באמת להתחתן בחו"ל ולחזור לארץ בתור בעל ואישה ולבנות משפחה.
נכון שבגלל שהתגיירתי הילדים שלי יחשבו כאן כיהודים ולא יהיה להם את כל הכאב ראש הזה כשהם ירצו להתחתן, אז רק בגלל זה אני חושבת שהגיור שלי היה שווה את זה.
אין מה לעשות. במדינה שלנו נושא הדת הוא מאוד בולט. אי אפשר לברוח מזה ואני לא מאשימה כאן אף אחד.
אבל בחייאת רבאק. תחיו ותנו לחיות.
שכל אחד יחליט על החיים שלו וילך אחרי הלב שלו.
כשאנחנו מתאהבים אנחנו מתאהבים בבן אדם ולא בדת או מוצא או צבע עור שלו.
אנחנו מתאהבים בנשמה ובלב שלו.
ולמי שחשוב נושא הדת אז בבקשה שיתחתנו לפי דת משה וישראל וימצאו חתן\כלה כשר\ה, אני מכבדת את זה לחלוטין.
ולמי שזה פחות חשוב אז שיתחתן עם מי שהוא מרגיש נכון.
אני אוהבת את בן זוגי בכל ליבי ובחיים לא הייתי חושבת לרגע ללכת עם מישהו שהוא יהודי רק כדי "לזכות" בחתונה נורמאלית ובלי יותר מדי כאב ראש.
הוא החצי השני שלי ובלעדיו אני לא שלמה.
כבר 7 שנים שאנחנו בזוגיות ואני אומרת כל יום תודה על זה שה' הפגיש בינינו.
זה לגמרי היה פוסט ספונטני עם התפרצות של רגשות. פוסט שלא כל כך אופייני לבלוג שלי. אבל אני מקווה שקראתם אותו.
שיהיה לכולנו שבוע מלא אהבה ואנושיות
כינוי:
vetka$
בבלוג זה
בכל הבלוגים
