קודם כל רציתי להודות לכם על התגובות החמות והמפרגנות שלכם בפוסט האחרון.
הבעיה שכתבתי עליה זאת בעיה של אלפי ישראלים שלא יכולים לממש את זכותם הבסיסית להתחתן רק כי הם לא יהודים או כי בני זוגם לא יהודים.
אני מאוד מקווה שבזמן הקרוב יתאפשרו נישואים אזרחיים במדינה שלנו.
זה יחסוך הרבה עוגמת נפש.
טוב ועכשיו קצת על הימים האחרונים..
אני בשיא תקופת המבחנים והלחץ גדול.
אין לי זמן אפילו לעבוד כמו שצריך וכל היום אני עסוקה בלכתוב עבודות ולהתכונן למבחנים.
אני כבר כל כך רוצה שהשנה הזאת תסתיים..בא לי כבר לעבור לשנה האחרונה של התואר שלי.
אני מרגישה שכבר מיציתי ואין לי כוח יותר.
בא לי לצאת לחיים האמיתיים עם כל החששות שיש לי מבפני זה.
חוץ מזה בשבת האבא המקסים שלי חגג יום הולדת.
כל המשפחה הגיעה והיה טעים אבל בעיקר היה כייף להתאסף כולנו ביחד.
כבר הרבה זמן לא יצא לנו להיפגש באמת כולנו. וטוב שיש ימי הולדת בשביל זה.
גם אחותי, בעלה והאחיין שלי הגיעו אחרי שתקופה ארוכה הם לא היו אצלינו בגלל הולדת האחיין.
פתאום הבנתי כמה שהתגעגעתי לנוכחות של אחותי אצלינו בבית ובכלל היה כייף כשהאחיין שלי היה אצלינו ושיחקתי איתו.
הוא עוד מעט יהיה בן 5 חודשים וכבר התחילו להביא לו בטטה מרוסקת (לפני זה הוא שתה רק חלב) ומצחיק לראות את התגובות שלו בזמן שהוא אוכל, כי זה טעמים שהוא לא מכיר.
גדל מהר האחייני שלי
ואתמול ניפגשתי עם אלין אחרי כחצי שנה שלא נפגשנו.
מאוד כואב לי שאנחנו נפגשות בתדירות כזו אבל ככה זה כשהחיים מטורפים ואין זמן לכלום.
אבל אני שמחה שלמרות כל הטירוף ואפילו פעם ב... אנחנו מוצאות זמן להיפגש וכשאנחנו נפגשות זה מרגיש הכי חופשי והכי כאילו נפגשנו רק לפני כמה ימים בפעם אחרונה.
אנחנו מכירות מגיל 12 וזאת חברות שהיא חזקה מהכל. אפילו שזאת חברות ממרחק.
בכל מקרה ישבנו בקפה גרג בקניון מלחה והמלצר הביא לנו תפריט בתוך טאבלט וזה היה הזוי
אבל מצד שני חשבתי לעצמי שטוב, כבר שנת 2014 אז זה די מתבקש.
למרות שממש רציתי לקחת את הטאבלט הזה הביתה אחרי הארוחה
בגדול אלה הם החדשות מהימים האחרונים.
אז שיהיה לכולנו המשך שבוע מקסים.
תהנו
כמה תמונות מהסופ"ש לסיום
אהובי המדהים
עוגת ריבת חלב*_*
כינוי:
vetka$
בבלוג זה
בכל הבלוגים
