זה יהיה מאכזב לגלות, שזה כל מה שיש בחיים,

זה יהיה מאכזב לחיות את החיים בהרגשה, "זה הכל?"

ונמאס לי להרגיש, שזה כבר לא יהיה אותו דבר,

נמאס לי לחכות, או לקוות, או סתם, להיות, עד שהחיים יקחו אותי למקום מעניין

אין לי סבלנות, ואין לי כוח ואין לי חשק,

אין ספק שתקופה מגעילה עוברת על העולם.

ואני, כנראה, מסוג האנשים

שלא ילמדו,

שכמה שעפים יותר גבוה

ככה נופלים יותר חזק.

ואני תמיד אשאל את עצמי,

היה שווה?

ובאלי לזחול לתוך הפוך,

ולהתחבא מהעולם,

אין שום הבטחות טובות שם בחוץ.

וכרגע,

בשבילי, אפילו מושלם לא יהיה מספיק טוב.

מיה.

There are two ways to live your life. One is as though nothing is a miracle. The other through everything is a miracle.

חזרתי לעצמי, עכשיו- אני בדיוק אני, הכי אני בעולם.

ומה רע לי? לא רע לי בכלל, טוב לי טוב לי טוב לי טוב לי טוב לי טוב לי.

מה כואב לי לחייך?

רק, עוד לא החלטתי כמה כיף זה להיות אני.

ומתחשק לי לחייך את החיוך הכי גדול בעולם, ולקפוץ הכי הכי גבוה.

פשוט, לפעמים החיוך נעלם.

באלי לאבד שליטה, באלי לעוף, באלי להיות מישו אחר, מספיק זמן כדי להתגעגע לעצמי.

בנתיים אני לא.

בסדר תמיד תלוי בצד שממנו מסתכלים.

מיה.

דבש, הכל דבש.

I wish I was special

רואים עליך שלא ישנת.

כבר הרבה זמן היא לא חולמת וצוחקת.

girl, you gotta change your crazy ways.

עכשיו תורי, עכשיו גם לי מגיע.

Then I can celebrate.

הסכין על העיניים, לעצור את הדמעות, הסכין על הירך מהפחד בלילות.

It's like ten thousand spoons when all you need is a knife.

She's just a paper doll, thats all, just a paper doll.

כתמים בשמש, כתמים באור.

Nobody knows it but you've got a secret smile, And you use it only for me

הסתכלתי בך יותר מדי.

you can save me from madness.

ואיך שאני שונא אותך ככה.

supergirls don't cry.

היא לקחה אותך לבכות.

ואת כבר לא תסתכלי בתמונות העצובות שלך,

והאושר יציף את רחובות העיר.

וווואו. 2009. 2008 עברה בלי שאפילו שמתי לב, ועוד שניה עוברים עשור.

וקראתי את כללל 2008 בבלוג, כי בראש שלי יש את החודש האחרון. ולפני שנה בדיוק כתבתי שאני רוצה להרזות, ולהפסיק לאכול ציפורניים, ולא קיימתי, ורציתי לסיים את השנה עם 200 אנשים במסנ- והגעתי ל155><

אבל הכרתי כלכך הרבה אנשים השנה, הכרתי חברים, אמיתיים, וזה טוב, טוב מספיק כדי שהאנשים שהתרחקתי מהם לא יעציבו אותי יותר מידי.

וחשבתי שהשתנתי, חשבתי שאני לפני שנה ואני עכשיו זה מישהי אחרת לגמרה, וזה לא נכון. ומה שכתבתי אז- יכולתי לכתוב גם עכשיו, ומה שהרגשתי וחשבתי ואמרתי, יכולתי להיות אותה מיה גם עכשיו.

ו2009, נגיד, לא מתחילה מי יודע מה. בשפה עדינה.

מלחמה, ועוד שניה הטילים מגיעים לפה,

ובכלל, זה פשוט לא השבועיים שלי.

אבל לפעמים אופטימיות זה משו שצריך להתכוון אליו,

אז יהיה בסדר, יהיה טוב, ואני יודעת שעוד שנה, ב1.1.2010, בעשור הבא, אני אגיד- היה טוב, אפילו מאוד, ואני יודעת ש2008 הייתה שנה של עליות וירידות, ואני יודעת שהרגשתי מספיק בשביל 70 איש, ואני יודעת שכמה שהיה לי רע, היה לי יותר טוב.

ו2008 זאת השנה שהתחלתי תיכון, והסתכלתי על עצמי טיפה אחרת, והכרתי אנשים שאני אוהבת כלכךכלכךכלכך, שאי אפשר לתאר במילים.

וזה שהיא לא נגמרה טוב, זה לא אומר כלום.

גם 2009 התחילה דיי גרוע, והיא הולכת להיות השנה של החיים.

.I hope you had the time of your life

3> מיה.