המרחק הזה,
המיכוח הזה
אני חווה זיכרונות בעודי נופל
השינה מביאה הקלה,
ותקווה ליום חדש
להערים על האומללות של ליהיות בלעדייך.
נכנע, אני מרים ידיים
עוד רגע זה עוד נצח.
חפשי אותי,
תקראי לי,
אני אחכה.
את מכירה אותי, את מכירה אותי יותר מידי טוב
הרצון היחידי שלי - להתעלות על הקשיים שלנו.
בעול אני קורא בשמך
וקולי משקיף, משקיף את העינוי שאני עובר.
האם אני נושם?
כוחי בוגד בי
תמונתך היא, זיכרון משפר.
תפסיקי לחשוב את זה
כי אני לא כזה
אני לא המפלצת הזאת שאת מדמיינת במוחך
אני יודע שאני לא הדוגמה לשלמות
אני יודע שזה קשה לקבל אותי כפי שאני
אבל נסי להבין אותי כי ככה לא נגיע לשום מקום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
