אין לי מושג איך הגעתי למצב הזה, באמת. it's not like we're family or anything.

זה הגיע לרמה שאני חושבת עליו כל יום, זוכרת שהוא לא כאן, מתבאסת מזה שלא עושים מספיק בשבילו. כואב לי עליו, על ההורים שלו, על החברים, על החיים שנשארו מאחור.

גלעד, שוב הביתה...