הרבה זמן לא ביקרתי פה (וטוב שכך?)

אבל מצד אחד יש שלשול נפשי להוציא עכשיו, שמצד שני לא בא לי באמת לדבר עליו עם אף אחד, ובעיקר עם האחד. so let the games begin:

תגיד לי, מי נראה לך שאתה? נינט? לא, כי פשוט אתה חייב לצאת מהסרט-דל-התקציב הזה שבו העולם סובב סביבך. למרות שבינתיים, לצערי, נראה שכולם סוגדים לך 24/7. וזה לא שהם לא יודעים שאתה מניאק. וזה לא שהם לא אוכלים ממך חרא. זה פשוט הקסם האישי המזדיין שלך.

עכשיו אני כבר לא יכולה שלא לראות, איך שאתה פשוט נהנה לראות אותי משפילה את עצמי.

מנסה נואשות לגרום לך לדבר איתי בבצפר.

מציעה לך שוב ושוב להיפגש בערב, בידיעה גמורה מראש שזה חסר סיכוי.

משדלת אותך בטלפון, על רקע הצחקוקים והגיחוכים שהפעם אתה אפילו לא מנסה להסתיר, להכניס את הערב תיאטרון שאני משתתפת בו בלו"ז העמוס שלך, הגדוש בעשיית כלום, בפולחן עצמי בלתי נלאה, באוננות מרובה יש לשער, ובשיחות בטלות עם כל האידיוטים האחרים שבנמצא. אף פעם לא אני.

כבר חודשים שאני רואה את זה- עוד כשזה היה הרבה יותר קטן נכנסתי לסרטים האלה. פשוט עכשיו זה כבר לא רק סרטים בכייניים בראש שלי.

עכשיו זה נגמר, באמת- לא עוד השפלות בשבילי. לא רוצה רק לנסות להוכיח את עצמי לך כל הזמן, לא רוצה רק לנסות להרשים אותך כל הזמן, לא רוצה שתבוא לראות אותי לבד על הבמה ל-5 דקות שהן רק שלי, לא רוצה שסוף סוף תבין שאני בן אדם כ-ז-ה  גדול, ושאני יכולה המון, שאני יכולה הכל. ומה אתה יכול? למה אני שואלת בעצם, הרי לא אכפת לי מה אתה יכול. תיחנק עם כל הידידות הפקצות והריקניות שמכרכרות סביבך מבוקר ועד ערב ורק מנפחות לך את האגו שגם ככה עולה על גדותיו. אותי הפסדת ואני רק מקווה שייצא לך להצטער על זה.

יש לי מי שיבוא לראות אותי מופיעה.

יש לי מקור לחיזוק ולפירגון ולעידוד, אנשים שאפילו כשהאורות יסנוורו אותי עד שאני לא אוכל לראות כלום חוץ מהקבר שלי על הבמה- אני אדע שהם שם.

יש לי את החברים הכי טובים שיכולתי לבקש. ואתה כבר לא אחד מהם.

ובנימה מבודחת זו, נמשיך לנושא החם והמבדח לא פחות, שכותרתו תפסה את זווית עיני- "יחסי מין בין קטינים", בהתייחס לפרשת בני ה-10 שקיימו יחסי מין עם ילדה בת גילם בבית הספר.

בתור אישיות ידועה ורבת השפעה, הטלתי על עצמי מתוך רגשי שליחות להקים ועדה בהשתתפותי (בלבד), שתפקידה להגיע למסקנות ולהמלצות לגבי דרכי התגובה לעניין. הועדה הגיעה למסקנות והמלצות כדלקמן:

1) יש לשלוח את כל הפעוטות המעורבים בפרשה לטיפול פסיכולוגי וסוציאלי בהול.

2) יש לשלח את ההורים למשפט על הזנחה פושעת.

3) יש להעביר את הילדה לבית ספר אחר. (מטעמי נוחיות בלבד- יותר קל להזיז אחת מאשר חמישה או שישה)

לקט של מיטב האימרות שנצווחו לאוויר במהלך הדיונים:

1) "העולם הזה פשוט היטמטם לחלוטין!..." *עילפון דרמטי*

2) "איזה ילדים בני 10 עושים סקס פור גאדס סייק?! כאילו אינעל אחותכם יא זבי חוטם מטונפים וחסרי פרופורציה קיומית (או פיזית, בעיקר), הזין שלכם עוד כל כך קטן שהוא בטח צומח פנימה!"

3) "והילדה - עוד לא קיבלה מחזור, הינוקא!"

4) "וההורים- אלוהים ישמור, איך הגעתם למצב שהילדים שלכם יודעים לקיים יחסי מין בגיל 10? מה הולך איתכם? נרקומנים אלכוהוליסטים וורקהוליסטים עיוורים טיפשים חסרי תקנה, זה מה שאתם!" *הטחת אגרופים נזעמת על השולחן*

5) "מה נסגר עם היקום המזדיין (פשוטו כמשמעו) הזה?! סקס זה לאנשים בשלים בגוף ובשכל, לא לזאטוטים שעדיין נמצאים בשלב הדרגון-בול-זי שלהם!" *תלישת שערות מסוכנת מהקרקפת*

באמת, העולם הזה נהיה זול, דוחה, מגעיל, מבחיל ומעורר בי סלידה רבתי, ואני ממש לא מתכוונת להיות פה יפת-נפש קרצייתית כזאת. אבל לא ייתכן שהתמימות תיעלם כל כך מוקדם, זה לא טבעי וזה לא בריא. זה דפוק לגמרי.

אני באמת חושבת שהמדיה התחילה את כל הדבר הזה, בלי להישמע אפיפיורית. אין מצב שילדים בני 10 אמורים לדעת בכלל מה זה סקס, לדעתי, לא כל שכן לעשות את זה. זה מתחיל מספרים וסרטים שצריכים להיות מוגבלים בגיל. אבל מאז בוא האינטרנט והיוטיוב למיניהם, אין להגבלים האלה תוקף, ואז האמריקאים סתם יוצאים אידיוטים.

עד גיל 14 אני חושבת שהורים צריכים להיות מעורבים בצורה כמעט פולשנית באינטרנט של הילדים שלהם, במה שהם קוראים ובסרטים שהם רואים, כי עליהם מוטלת האחריות לשמור על הילד שלהם. עליהם האחריות לחנך אותו לכבד את האדם, את נפשו ואת גופו יותר מכל דבר.

אנשים גם רגילים לכל האלימות והסקס מקולנוע וזה. יש סרטים שאי אפשר להימנע מזה בהם, אחרת זה מוריד מהערך שלהם כיצירות אומנות. אבל גם שם, ובטח שבכל הסרטי מכות האידיוטיים והסליזיים- לגמרי אפשר למתן את זה.

נגמרו המילים, לולי ישנה פה לידי. איזו בייביש.