התלבטויותיו והתחבטויותיו של הומו דתי

זהו!

שלשום זה נגמר.

אמנם לא לגמרי, ועדיין יש דברים לדון בהם בבית המשפט - אבל בכל זאת.

החל משלשום אנחנו גרושים.

במשך תקופה ארוכה לא כתבתי כאן, משום שהדברים שכתבתי שימשו את אשתי להפצת שקרים בנוגע אלי - לשם השגת יתרונות בדיונים המשפטיים. אני מרשה לעצמי לכתוב את הפוסט הזה כי אני רוצה לקוות שהרוע שהתפרץ בחודשים האחרונים יכול עכשיו לגווע לאיטו.

זה לא היה לי רגע שמח, זה היה לי עצוב.

זו האשה שאהבתי כל כך הרבה שנים - האשה שאני עדיין אוהב.

האשה שלמרות שכל כך לא רציתי שזה לא יקרה, לא מדברת איתי כבר חצי שנה.

ברור לי עכשיו שהדברים היו צריכים להסתיים, אבל קיוויתי שהם לא יסתיימו כך.

כבר הצלחתי להרגע קצת מרגעי העצב. ועכשיו אני מנסה בעיקר להתמלא בתקוה חדשה וגדולה - לעתיד טוב יותר. נכון יותר. גם לי וגם לה. אלהים יודע שמגיע לנו.

אז זה פוסט נוגה עם תקוה. ככה יצא. כמו החיים שלי עד עתה...