שלום,
קראתי את המכתב שהתכוננת לשים בכותל. כן, עוד לפני ששמת אותו. ידעתי אותו בעל פה עוד לפני שבכלל חשבת עליו...
אני לא נוהג לענות למכתבים האלו, אבל הפעם הייתי חייב, הרי הקשר בינינו כל כך מבולבל ומפוזר ואתה הרי הצגת טענות ובקשות מרחיקות לכת שלא יכולתי להישאר אליהן אדיש.
כמו שכתבת, מסתובבת אצלך בראש המחשבה שאתה מיוחד. שונה מהשאר. אני לא יכול להגיד לך אם זה נכון או לא, כמו שאתה יודע, אני לא נותן תשובות, אני נותן כלים.
תמיד רצית לדעת אם אני קיים, הרגשת שאני שומר עליך. ולמרות זאת, הרגשת תמיד שאתה לא אדם מספיק טוב בשביל כזה יחס ממני. כבר כמה שנים שאתה מנסה לשפר את עצמך, להשתנות לאדם טוב יותר.
כמובן שאני יודע את זה.
במכתב שאלת איך זה שדווקא לך מכולם שלחתי את זו שבמכתב כינית "הנסיכה" ובחלקים אחרים "המושלמת", שאלת איך זה יכול להיות שמישהי כזו ראויה למישהו כל כך קטן כמוך?
אז התשובה היא שדרכה רציתי להראות לך שהשינוי שאתה עובד עליו בעצמך נושא פרי.
היא יצירת המופת שלי, אתה יודע את זה, היא רואה בך כל דבר קטן, במיוחד את הפגמים, ומתקנת. הופכת אותך להיות ראוי לאהבתה.
אני יודע שלא תפגע בה בחיים. אתם גורמים אושר אחד לשני וזו המתנה הכי גדולה שיכולתי להעניק.
במכתב ביקשת ממני קודם כל לשמור עליה, אמרת שזה הדבר שהכי חשוב לך בעולם. אני אשמור. מחכים לכם עוד חיים שלמים.
אמרת שלא יכולת להתאפק ובכל זאת ביקשת שאני אשמור גם עליך, כי זה מה שהיא ביקשה...
אני לא יכול לתת לך תשובה על זה, על חטאים נענשים ועל טעויות משלמים. ולך יש הרבה ברזומה.
תאמין.
"שמור נא עלינו כמו ילדים, שמור נא ואל תעזוב".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
