תעשי גבות, תרזי, תורידי שערות ברגליים, תחמצני, תפוצצי ותנקי - לא אצלינו...
ופתאום הבנתי כמה כיף זה כשמישהו מקבל אותך כמו שאתה.
בשבועות האחרונים יצא לי להכיר במס' זוגות "אוהבים",
אולי זה חוסר הטקט אולי זו אפילו הכנות...אבל, לא במקרה שלהם.
איך אתה יכול לראות מישהי שאתה אוהב מתדרדרת תזונתית? ועוד לגבות אותה?!
ואיך אתה מעז לבקש מהחברה הבלונדינית שלך, נטולת שעירות לעשות שעווה?!
אני באמת לא מבינה את כל ההגבלות הללו בזוגיות..איפה הימים של "אני אוהב אותך כמו שאת"
לא עוד אה? פתאום אני מעריכה את מה שיש לי, הוא לא ביקר אותי אף פעם ככה.
לא רוצה להשמיץ או משהו..אבל תחשבו טוב טוב אם יום אחד יקרה לכם משהו נורא
והמראה שלכם לא יהיה בשיא, מה אז יעשה וכייצד יפעל "אהוב ליבכם" ?
Meirav
3>