לח. היצר הרע נוקש בכל פעם ומעוררו למה שמעורר ואף אם אין אדם שומע לו ופונה עורך ממנו אף-על-פי-כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר. אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו. וכן בתפילה ובעניין המחשבות הבאים לבלבול הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם לבלבלו וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אופן ועיין במקומות אחרים מזה: [שם נא]
לט. כשאדם נכנס לקדושה גבוהה כגון כשמתקרב לצדיק האמת וכיוצא לפעמים אז דייקא יקרה לו מקרה בלתי טהור חס-ושלום. ואל ייפול בדעתו מפני זה כי אדרבא לפעמים זה סימן שנתקרב אל הקדושה ולפעמים היא טובה גדולה: [שם קיז]
מ. כבר מבואר שאין שום יאוש בעולם כלל ובזה בעצמו שהוא רואה את עצמו רחוק מאד מהשם יתברך בתכלית הריחוק בזה בעצמו ראוי לו להחיות את עצמו מאחר שעל כל פנים הוא יודע שהוא רחוק. כי היה אפשר שיהיה רחוק כל כך עד שלא ידע כלל שהוא רחוק ומאחר שעל כל פנים הוא יודע גודל ריחוקו אף על פי שהאמת הוא כן אף-על-פי-כן זה בעצמו הוא חשוב אצל השם יתברך מה שהוא על כל פנים יודע ריחוקו. ועל-ידי-זה בעצמו ראוי לו להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בכל מה שיוכל:
מא. אפילו האנשים הפשוטים (שקורין: פְּראָסְטאַקֶעס) ואפילו הרשעים ואפילו אומות העולם להבדיל כולם מקבלים חיות מהתורה ועל כן אפילו מי שהוא איש פשוט כגון שאינו יכול ללמוד או שהוא במקום שאינו יכול ללמוד אף-על-פי-כן גם אז הוא מקבל חיות מהתורה. על כן גם אז צריך להחזיק עצמו ביראת שמים בכל מה שיוכל אפילו בשעה שהוא בטל מן התורה ואפילו מי שאינו יכול ללמוד כי כולם מקבלים חיות מן התורה הנעלמת על-ידי הצדיק הגדול שמתנהג בפשיטות לפעמים, ועיין בפנים: [שם עח]
מב. ואפילו מי שנפל חס-ושלום מאד מאד ומונח בשאול תחתיות חס-ושלום אף-על-פי-כן יש לו תקווה גדולה על-ידי הצדיק הגדול האמתי כי על ידו יכולין הכל לקבל חיות מהקדושה בכל מקום שהם על כן באמת אין שום יאוש בעולם כלל. קַיין יֵאוּשׁ אִיז גאָר נִיט פאַר האַנְדִין [יאוש אינו במציאות כלל]. ואיך שהוא אפילו אם נפל למקום שנפל רחמנא לצלן אף-על-פי-כן מאחר שמחזק את עצמו במה שהוא, עדיין יש לו תקווה לשוב ולחזור אליו יתברך. והעיקר הוא מבטן שאול שועתי [יונה ב, ג] כי גם צעקה משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם ויצעק ויצעק ולא יתיאש עצמו מן הצעקה לעולם רק יצעק ויתחנן לפני השם יתברך תמיד יהיה איך שיהיה עד ישקיף וירא ה' משמים [איכה ג, ו]: [שם עח]
מג. אפילו בשאול תחתיות יכולים להיות סמוכים אליו יתברך: [עיין שם]
מד. אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן: [שם קיב]
מהדורה בתרא
א. לפעמים יש אדם שכבר הוא אצל הפתח של הקדושה והוא חוזר לאחוריו מחמת שמתגבר אז עליו הסטרא אחרא והבעל דבר בהתגברות גדול מאד רחמנא לצלן ואין מניחין אותו לכנוס לתוך הפתח ועל-ידי-זה הוא נופל בדעתו וחוזר לאחור לגמרי חס-ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואים שהאדם סמוך ממש לשערי הקדושה וכמעט שיכנוס אזי הם מתפשטים עליו בהתגברות גדול מאד רחמנא לצלן על כן צריכין אז התחזקות גדול נגדם לעמוד על עמדו ולבלי להניח את מקומו ולבלי להשגיח על הנפילות והירידות והבלבולים שעוברין עליו רק להתחזק מאד להתגבר עליהם ולעשות מה שיוכל בעבודת השם. וברבות הימים והשנים יכנוס לבטח בעזרתו יתברך לתוך שערי הקדושה כי השם יתברך מלא רחמים ורוצה בעבודתנו מאד. ודע שכל התנועות וההעתקות שהאדם ניתק ונעתק בכל פעם איזה מעט מן גשמיותו לעבודתו יתברך כולם מתקבצים ומתחברין ונתקשרין ובאים לעזרתו בעת הצורך דהיינו כשיש חס-ושלום איזה דוחק ועת צרה חס-ושלום. ודע שיש אילן שגדלים עליו עלים שכל עלה צריך להיות גדל מאה שנים ומסתמא באלו המאה שנים בודאי עובר עליו מה שעובר ואחר כך בסוף המאה שנים הוא יורה בקול גדול כמו קנה שרפה שקורין אוּרְמַטְיֶע, והנמשל מובן ממילא: [ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן מח]
ב. צריך האדם לחזק עצמו בעבודת השם בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמוך על רחמיו יתברך המרובים מאד בלי שיעור כי בודאי לא יעזוב אותו אף אם עבר מה שעבר העבר אַיִן והעיקר מכאן ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה [עירובין ק.] על כל פנים הן במעשה הן במחשבה כי גם המחשבה של אנשים כאלו הוא גם כן עשיה כי גם בעולם העשיה יש מחשבה וצריך להיות שב ואל תעשה במעשה ובמחשבה כנזכר לעיל ומה שנעשה עמו ממילא אל יחוש ואל יסתכל על זה כלל. ודע כי בהכרח שיעבור עליו כל זה הנ"ל כי זה עיקר התשובה השלמה כשאדם עובר באלו המקומות והבחינות אלו ממש שהיה בהם מקודם ועכשיו הוא פונה עורף מהם וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה הן במעשה הן במחשבה כנ"ל, וזהו עיקר התשובה שלמה: [שם מט]
ג. כבר מבואר לעיל מענין העליות והירידות אלפים ורבבות עד אין שיעור שצריכין לעבור על האדם קודם שזוכין לעבודת השם בשלמות ושגם על גדולי הצדיקים עבר עליהם כל זה. והעיקר להיות חזק בדעתו מאד שיאחז בעבודת השם לעולם ולא יסתכל על שום דבר בעולם ולא יניח עבודתו יתברך לעולם ואפילו אם יעברו עליו חס-ושלום כל הירידות שבעולם אף-על-פי-כן יהיה מתחזק בעבודת השם בכל מה שיוכל. והעיקר שלא לייאש עצמו חס-ושלום רק להתחיל בכל פעם מחדש כאילו לא התחיל עדיין כלל לכנוס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש וכן בכל פעם ופעם תמיד ולפעמים צריכין להתחיל מחדש כמה פעמים ביום אחד: [שם מח]
ד. כשרואה האדם שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר הרבה זה זמן רב כל כך שיזכה להתקרב לעבודתו יתברך ואף-על-פי-כן אין מסתכלים עליו כלל ואין שומעין לו רק אדרבה נדמה לו שמרחיקין אותו מעבודתו יתברך בכל מיני הרחקות וכאילו אין רוצין בו כלל וכלל ועל-ידי-זה הוא נופל בדעתו ומרפה עצמו מעבודת השם חס-ושלום, אזי צריך להתביש בעצמו על זה מאד על שהרהר אחר מדותיו יתברך כי באמת בודאי השם יתברך חנון ורחום וכו' ובודאי רוצה לקרבו וכו' על כן צריך לחזור ולהתחזק בדעתו להתחיל בכל פעם מחדש כנ"ל: [שם]
ה. כל אחד לפי ערכו כל מה שרוצה יותר לכנוס בעבודת השם מתגבר עליו הבעל דבר ומתגברה בו ביותר כדרך שני אנשים הנלחמים זה בזה שכשאחד רואה שחברו מתגבר נגדו אזי הוא מתחזק בכל כחו ומתגבר ביותר כנגדו. ומזה בא מה שלפעמים מתגרה הבל דבר ביותר בהאדם וזה מחמת שהרע רואה שהתחיל איזה טוב להתעורר באדם אזי הוא מתגבר ביותר כנגדו. ועל כן צריך האדם להיות משכיל על דבר זה ובתחבולות יעשה מלחמה [קהלת ב, יח] להתגבר על הרע בהתגברות גדול בכל פעם : [שיחות הר"ן י]
ו. לפעמים נדמה לאדם שרחוק הוא שיזכה לחיי עולם הבא לפי גודל התרחקותו מהשם יתברך, אף-על-פי-כן יהיה חזק ואמיץ בדעתו למשוך ולהשתוקק ולהתגעגע תמיד אליו יתברך ולעשות בשמחה מה שיוכל בעבודת השם ויהיה מרוצה לעבוד את השם תמיד כל ימי חייו גם בלא עולם הבא. ואפילו אם נראה לו שיהיה לו גיהנום גם כן חס-ושלום יהיה איך שיהיה הוא מחויב לעשות את שלו תמיד ולעסוק בעבודת השם כל מה שיוכל לחטוף ולעשות איזה מצוה או תורה ותפילה וכיוצא והשם הטוב בעיניו יעשה: [שם מח]
ז. אפילו אם אין האדם זוכה לעבודת השם אף-על-פי-כן כל זמן שמיחל עדיין לשם יתברך בודאי צריך לחזק ולאמץ עצמו מאד בזה לבד גם כן בבחינת חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה' (ע"פ תהלים לא, כ). ואל יפול בדעתו משום דבר שבעולם כי אין רעה גדולה מנפילה רחמנא לצלן. וכן צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפול בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא אף-על-פי-כן יחזק את חברו כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו וכו' (ברכות ה). וכשיזכה לבלי להפיל את חברו חס-ושלום, אף על פי שהוא יודע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו רק אדרבא יחזקוֹ בכל מיני התחזקות ויחיהו וישיבהו בכל מיני דיבורים המשיבין את הנפש, על-ידי-זה יכול להיות שאחר כך יזכה גם הוא לחזור ולשוב לעבודת השם, עיין שם: [שם קכ]
ח. לעניין קצת אנשים שמתקרבין לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקים. ואף-על-פי-כן גם ההתקרבות שלפי שעה יקר גם כן בעיני השם יתברך אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה חס-ושלום: [שם קכג]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
