אז הנה,
נשאר עוד חודש ואני חוזרת לקנדה
חושבת וחושבת...למה בידיוק אני חוזרת לשם
משפחה, בצפר ?
אני יתגעגע למה שאני הכי רוצה..אבל מה שאני רוצה
קיים פה, בארץחברים...ואהבה...
קשה לחשוב שאני עוד פעם יעבור את המשבר הזה והפרדה הזאת לשנה נוספת
אני לא יכולה לתאר את זה.
כמובן, הכול יחזור לשיגרה אבל השיגרה הזאת מוציאה אותי מדעתי.
מה אני יגיד, שוב...
רייבים, קנאות יתווכחוויות...
הוא פשוט, לא יוודע עד כמה שאני אוהבת אותו, ומוכנה וילחם עליו עד הסוף.
הוא נכנס עליי ללב עמוק
אני מקווה שהוא יבין את זה שאני אוהבת אותו, ושאני לא נמשכת לבנים אחרים.
כי הריבים האלו לא יעשו בטוב
לא לו ולא לי ולא לנו.
וכמווובן, שאיך שהוא החופש הזה שינה משהו, באתי, היה טוב...התחלנו לריב וכבר הייתה פרידה אחת
וכןן, לא הכי מושלם.
הפגישה עם החבר'ה הייתה טוב מאוד, אני כולכך אוהבת אותם וזה פוגע ביי
באותו זמן.
מאמי אני מקווה שתחשוב על זה, ושדע שאני אוהבת אותך ורק אותך! ♥