אדם יסודו מעפר וסופו לעפר,
בנפשו יביא לחמו.
משול כחרס הנשבר,
כחציר יבש וכציץ נובל,
וכצל עובר,
וכענן כלה,
וכרוח נושבת,
וכאבק פורח,
וכחלום יעוף.
(מתוך "ונתנה תוקף" מתפילת ראש השנה ויום הכיפורים)
כשאומרים לי יום כיפור, הדבר הראשון שעולה לי בראש זאת התפילה של ר' אמנון ממגנצא - ונתנה תוקף.
יש משהו בתפילה הזאת, שמצליח להעביר צמרמורת ולתמצת, לפחות בשבילי את כל המהות של יום כיפור.
אחרי מלחמת יום כיפור, בקיבוץ בית השיטה, הקליטו גירסא לתפילה המדהימה הזאת, בלחן של יאיר רוזנבלום ושירה ע"י חנוך אלבלק - תנסו להוריד ולשמוע את זה - אותי לפחות זה מכניס מאוד בקלות לאווירה הנכונה.
ובנימה האישית יותר, יום כיפור הוא בעיקר יום של חשבון נפש - בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
אבל אצלי הפעם, זה בעיקר ביני לבין עצמי, ואיזה כיוונים יהיו לי בשנה הקרובה
(אני יודע שאצל כולם זה נקרא החלטות לשנה חדשה וזה אמור לבוא בראש השנה - אבל כרגיל אני מאחר קצת)
אם זה לגבי הפרידה שעברתי בשבוע שעבר, ואם זה לגבי לימודים ושאר החיים שלי בזמן הקרוב.
האם לנסוע לאנשהו רחוק? לעשות פסיכומטרי? לקחת קורס מקצועי כזה או אחר? לחפש עבודה חדשה?
אהבה חדשה?
כרגיל, יותר מידי שאלות ותשובות אין. אני מניח שהם יבואו עם הזמן...
אני לא מאמין שביום כיפור יהיה לי זמן לחשוב גם על הדברים האלה,
אבל נשאר לסיים באמירה הפולנית הידועה - יהיה טוב :)
גמר חתימה טובה וצום מועיל (וקל) למי שצם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
