לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Is This For Real?


אלה באמת החיים שלי? לא יכלתי לקבל משהו פשוט יותר? כולנו מתוסבכים קצת, אם נודה בזה או לא. ואצל כולנו - זה הכל בגלל האהבה. אני כבר מזמן לא מבין את עצמי, אולי אתם תוכלו לעזור לי

Avatarכינוי: 

בן: 40





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

כשהחושך גובר על האור


האופוריה מאתמול לא החזיקה הרבה זמן.
בקושי 24 שעות.
ושוב חוזר לו הדיכאון,
אותו הריק שנמצא בחיים שלי בחודשים האחרונים.

אני יודע שאני חוזר על עצמי, אני יודע שאני משעמם אתכם,
אבל אני לא יודע - מה לעשות.

מה לעשות עם עצמי.
אני לא מתגעגע אליה, אני כבר לא אוהב אותה,
ואחרי מה שגיליתי, אפילו דיי כועס עליה.

אבל קשה
קשה לי לבד, יש משהו בביחד הזה שממכר, עד שלא היה לי את זה,
לא ידעתי כמה זה חסר לי.
ועכשיו שהיה לי את הביחד הזה כמעט 3 שנים - אני מרגיש כמה זה חסר לי.
שוקל לקנות דובי, רק שיהיה עם מי להתכרבל בלילות הקרים
(אבל הם לא מחבקים חזרה)

אבל זה לא רק זה...
כל האופציות פתוחות, ואני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע איפה לעבוד,
מה ללמוד, מה לעשות בינתיים עד הלימודים עוד שנה...
החברים עדיין בצבא... עוד לא חושבים על זה בכלל...
ופעם בשבועיים רואים אותם, ובכל השאר, שוב לבד,
אין עם מי לדבר, אין למי להוציא, אין מי שיחבק וינחם.

ואצלי יש ריק.
לבד.
ועדיין חושב על זה, הרבה יותר מידי.

אומרים שהנייר סופג הכל, נקווה שהבלוג גם.


"עוד יבואו ימים יותר קשים
זה לא הכל אל תירגע"
(א. ארליך)
נכתב על ידי , 2/11/2006 00:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדיין חושב על זה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדיין חושב על זה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)