Is This For Real?
אלה באמת החיים שלי? לא יכלתי לקבל משהו פשוט יותר? כולנו מתוסבכים קצת, אם נודה בזה או לא.
ואצל כולנו - זה הכל בגלל האהבה.
אני כבר מזמן לא מבין את עצמי, אולי אתם תוכלו לעזור לי |
| 12/2006
כבר הרבה ימים היא קוראת למלאך שלה
אתמול בלילה הייתי בהופעה של אפרת בן צור המדהימה. אני יודע שזה לא איזשהו בלוג ביקורות מוזיקה, אבל אני אנסה לשתף אתכם קצת, כיוון שמה שההופעה הזאת עושה לי, זה מעבר למוזיקה הנה מה שכתבתי על ההופעה:
כבר כמה שנים שאני מחכה לראות את אפרת בן צור בהופעה (והיה שווה לחכות).
אפרת עולה לבמה, בהתחלה נראית ביישנית קצת, כמו ילדה קטנה, אבל מתגלה כמלאת ביטחון, עם ההרכב שמשלים אותה בצורה מצוינת.
בשבילי, לשמוע את השירים של אפרת ובייחוד בהופעה זה סוג של מזוכיזם, מצד אחד, הם נורא עצובים, נוגעים בך עמוק ודוקרים לך את הלב, מחזירים אותך אחורה לזכרונות על אהבה רחוקה שעזבה זה מכבר – משאירים לך את הלב מדמם, ומצד שני אתה לא יכול (וגם לא רוצה) להפסיק להסתכל עליה, להקשיב לה, להתמסר לשירים ולכאב שטמון בהם.
השירים השקטים יותר (בעיקר מהדיסק הראשון) נראים שלוקחים גם מאפרת, וגם מהקהל הרבה עוצמות נפשיות. הנוכחות הבימתית הכובשת והתיאטרליות הלא מוגזמת של אפרת, יכולות ללמד הרבה אמנים אחרים איך להופיע על במה, אפרת משדרת בהופעה כנות, ופותחת את עצמה ואת רחשי ליבה לפנינו בצורה כזאת שאפשר ממש לגעת בכאב ולהרגיש את ההזדהות של כולם באוויר הצוללת. השירים הנוספים מקבלים עם ההרכב עיבוד חדש להופעה ומקבלים נפח חדש ומלא בלי להפוך לסתם שירי רוק קונבנציונאליים.
למרות שזאת כבר ההופעה השלישית, אפרת אומרת שהיא מתרגשת בה יותר מהקודמות וזה כנראה "בגלל האוויר של ירושלים" למרות שגם היא גרה פה פעם.
בין סיפורים שלה על קריירת המלצרות שלה בקפה סיני (9+3 זה קשה בלחץ) ההרכב יורד והיא נשארת לבדה עם מה שנראה כמו בולבול טרנג (כמו זה שאהובה עוזרי מנגנת בו – ככה נראה לי לפחות) ומבצעת לבדה את גם הים נסוג, ואחריו מפתיעה עם ביצוע מרגש לCan't help falling inlove with you של אלביס.
כשההרכב חוזר, הם מבצעים ביחד ביצוע מלא, ואפשר לומר רוקיסטי ל'אני אחכה' המדהים, וקצת הסברים של אפרת לשפת הקודים שיש לה עם ברוך בן יצחק הגיטריסט המוכשר שלה (כשאני מספרת שאני שחקנית בתיאטרון גשר הוא יודע שהוא צריך לשים את הגשר על הגיטרה). ואחרי המפלצת, וביצוע מדהים לצוללת כולם יורדים מהבמה – והקהל לא נותן לאפרת הרבה זמן לנוח, והיא חוזרת להדרן עם קח אותי (הזכור לטוב מסוף made in israel), אם זה ככה, שטה – עם הפרצופים החמודים שאפרת עושה בהדגמה שלה לשטה, ומסיימת עם אחר כך יתגשמו.
חסרו לי בהופעה הזאת מישהי אחת ושיר אחד - 'אתמול בלילה' המדהים והנוגה מהדיסק הראשון, שיר שחיכיתי לו מאוד ולצערי הוא לא היה, אבל גם בלעדיו ההופעה הייתה מושלמת.
מעל שלוש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שראיתי את אפרת על במה (9.8.03) נקווה שעד הפעם הבאה, לא יעבור כל כך הרבה זמן.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
