Is This For Real?
אלה באמת החיים שלי? לא יכלתי לקבל משהו פשוט יותר? כולנו מתוסבכים קצת, אם נודה בזה או לא.
ואצל כולנו - זה הכל בגלל האהבה.
אני כבר מזמן לא מבין את עצמי, אולי אתם תוכלו לעזור לי |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
יאוש
כבר 49 ק"ג,
ולא רואים את התחתית,
העצמות בולטות
הידיים רועדות
משכחי הכאבים מאבדים השפעה.
הגוף בוגד,
ואתה לא מצליח להחזיר מלחמה.
כולם נורא דואגים,
ואתה מחייך ועונה
"אל תדאגו - יהיה בסדר"
כמו שאתה עושה תמיד
כבר 49 ק"ג,
ולא רואים את התחתית
העצמות בולטות
הידיים רועדות
משכחי הכאבים מאבדים השפעה.
הגוף בוגד,
ואתה לא מצליח להחזיר מלחמה.
כולם נורא דואגים,
ואתה מחייך ועונה
"אל תדאגו - יהיה בסדר"
אבל אפילו אתה כבר לא מאמין
לא רואה לזה את הסוף,
יאוש.
| |
מלחמות קיום
כל הטירוף הזה,
טילים נופלים מימין ומשמאל
ובשני הצדדים אנשים נהרגים ונרצחים
כל כך הרבה דם נשפך
איך אפשר להשאר אדישים?
ושוב הטילים האלה,
והאלימות הזאת שהולכת לה במעגלים.
תגובה להסלמה לפיגוע לתגובה
בין מבצע לסיכול, בין פיגוע לחיסול,
המוות הפך לשיגרה,
ואנחנו כבר אדישים
מלחמות גדולות.
ובתוך כל הבלאגן הזה,
אתה מנסה גם לחיות.
להיות.
אבל אתה לא כמו כולם,
הגוף כבר מזמן הצטרף אל האויב,
ואת התרופה שלך
החליטו לא להכניס לסל,
באבחת עט שרירותית,
ההיגיון והמציאות יורדים לטימיון.
חיים נורמלים כנראה,
זה כבר יותר מידי לבקש.
מלחמות קטנות.
| |
וכשאת לצידי אני כאן
אני אוהב את הלילה איתך
לא זוכר מה זה בלעדייך
אני שומר לך את הדברים הטובים
גם אם הם מעט
(מעליות - דודו טסה)
ופתאום הגעת,
זה לא שלא היית כאן קודם
אבל עכשיו את יותר כאן,
יותר איתי.
וכמה שטוב לי ככה,
טוב לי איתך.
כבר שכחתי איך זה מרגיש,
חשבתי אולי איבדתי את היכולת הזאת,
את התחושה הזאת,
ופתאום הכל מתעורר שוב.
ועכשיו אנחנו שניים.
אומרים שאין מה לפחד אלא מהפחד עצמו,
ופתאום יש כל-כך הרבה דברים לפחד מהם.
שאני לא אוכל להיות שם תמיד בשבילך,
שלא אוכל לתת לך את כל מה שמגיע לך,
שלא אהיה מספיק בשבילך,
שלא אהיה.
זה לא הולך להיות קל,
אנחנו יודעים.
אבל עכשיו אנחנו שניים,
ביחד נגד העולם.
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
