שי נגד העולם

שקר החיים אשר בו אנו חייים ,

שקר אשר אין דומה לו ואין רעה לו,

אנו חיים בו בשקט ובשמחה אך למה לנו להלחם למען המטרה היא גם היא נעלמת כאילו לא התקימה,

שקר החיים הו עד כמה בדמיך אנו חיים שקר אשר מזינינו את מזנו ישר לתוך הוורידים,

הוו עד מתי נמשיך להיות מסומאים לאור ולאמת הו עד מתי נמשיך להאיזן לשקרים.

כי רק את כוחך אנו מחזקים שקר החיים.

האם בחרנו בטרוף שבו הכפנו את עצמינו האם בחרנו אנו להעריל את מזונינו,

הו שקרים ועוד שקרים ואנחנו אותם בולעים ושותקים.

האם הסומאה לא היה רוצה לראות האם חירש אינו רוצה לשמוע,

אך אנו אלו אשר הפכו את האמת לאילמת וכך היא נוקמת.

הו השקר שבחיים הוא עד  כמה אנו אותך עובדים,

והנה נפקחו עיני ליום בהיר אחד וראיתי את אחי ואחיותי מסתכלים בעולם במבטים ריקים,

אל  תרבות הזר ותעבות ניהנו לעבדים וכך באו עלינו הצרות כמו הנשרים אל החללים,

וראיתי והסתובבתי למצוא לי אח ורעה אך ככול אשר חיפשתי נעלצתי לאזין שוב אל השקרינים ואל שרלטנים,

והרגשתי איך חשכת נפשם אותי מנסה להחזיר לשליטים.

הו שקר החיים שלו אנו קוראים חיים איך אותך דווקא עובדים.

אל הבגדים והפוזות נתאבה נפשינו,

אל קבוצות רקות מתוכן ומשמעות ביקשנו ללמדינו חוכמה,

וגר זאב אם כבש לא בגלל שהזאב אינו מנסה לטרוף אלא בגלל שהכבשה היא מטורפת.

החמום מוח והפחדן ליבשו שרשרים,

הפיסיכים והנידיחים לבשו לכם שחורים,

וחסרי ביטחון העצמי לכו לבנות לכם חומות ומבצרים חברתיים

אולי בסוף כולנו נצליח לסמע את עצמינו ונמות שיכורים משקרים.

הו תרבות  המערב הו עד כמה נחנה אותך החיים, הו עד מתי תפסיקי לנסות לסמע את עיני.

החושך בא וכך בא אורם של שלטים ססגונים ושל עוד ועוד מקומת משכל נקיים.

בחיים רקים אלו קודם בא הטרוף ואז בה המוות וגם אם תצבע השמש בדם כבר עיני לא ישימו לב

כי אליך תרבות המערב אליך אל החושך שבתי על מנת להילחלם.