מה עושים בשקרים שנשחקו?
אם אני לא טועה, אין שום תכשיר להחזרת הברק לשקר שעבר זמנו.
בתי קברות לשקרים זה לא מקום שכיח, אין שום תזכורות לאחד כזה בספר הטלפונים או בפרסומות קטנטנות באיטרנט ובצידי העיתון.
והשקר, אם הוא קטן, יש אפשרות לטאטאוי מתחת לשטיח, אבל במקרים של שקר רב מימדים, צריך לנקוט בצעדים גדולים יותר.
אולי העברה בלתי חוקית של השקר דרך הגבול למכסיקו, למכור אותו למכסיקני אבוד שזקוק לריגוש בחייו ומוכן להתמודד עם שמירה על סוד גדול כמו שקר.
צריך להעלים את העובדות, את הזיכרונות, את הראיות לשקר. משהו בסגנון של לקבור גופה שעוד לא התקררה בחצר האחורית ולשתול במקום שיח ורדים מתעתע. ככה אף אחד לא יצליח להתחקות אחרי השקר.
אבל שקרים, בייחוד הגדולים שביניהם, ידועים כנאמנים לבעליהם, וכמו נשמות אבודות בגיהינום הצורב הם מתחמקים להם בחזרה הביתה, דופקים על הדלת ומאיימים לפתוח אותה בשאון גדול.
ואז בעיה חדשה נוצרת, הזיכרונות צצים ועולים שוב מעל לפני השטח, הגבולות מיטשטשים והאמת מתערבבת בשקר הישן שמתדפק על הדלת החורקת.
מחשבות ששקעו עמוק צפות מסביב ואף אחד לא זורק להן גלגל הצלה, תהיות וחששות מצטברות כמו עובש בצנרת של דירה עגומה משנות החמישים בתל אביב.
ורק שאלה אחת מתנדנדת כמו ילדה בפארק ממוצע בלי דשא והרבה פחי זבל,
מה עושים בשקרים שנשחקו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
