פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

עוצמת עיניים בחשכה.

ובעצם משאירה אותן פקוחות לרווחה. מחפשת אחר הרמז לניצוץ בעיניו.

איפה האחד שחודר עמוק אליה?

ידה מגששת באפלה אחר סיפוק. כמיהה לעוד.

ריח מוכר לא מוכר עושה את דרכו לאפה, מגע עורו הרך חותך את בשרה.

ידיים אוחזות, מרפאות כל פצע פתוח, ועיניים נפגשות לראשונה.

אהבתם קורמת עור וגידים.

ובבוקר, נותרת חצויה על מיטתה, עטופה באותו ריח יקר.

ועיניה הדומעות נפקחות לכדי חריצים קטנים כשהשמש עוד עומדת במרכז השמיים, מאירה את היום.

עטופה בסדין, היא יוצאת אל העולם, מחפשת אחר אותו ריח מוכר. 

מוקדש לו. לאותו אחד שמותיר אותי חצויה.