פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

התחלתי ללמוד פסנתר לפני שבועיים. כדי לנגן צריך לגזור ציפורניים. היה כרוך בכך סיפור קורע לב על העובדה שפעם כססתי ציפורניים וכבר שנים שאני מגדלת ומחליפה צבע לק כל יומיים. בכל מקרה, גזרתי, עכשיו הן קצרות לחלוטין.

בית הספר גומע ממני כל טיפת אנרגיה. יש תחושה שהימים בכלל לא מתחילים, הם רק נגמרים מהר מידי. כל יום אני מוצאת את עצמי מחדש שוב במיטה, נרדמת אחרי שלוש שניות והופס פתאום 7:00 בבוקר.

פספסתי בשבועות האחרונים את כל הסדרות שאני אוהבת, אני יכולה למחוק רשמית את "מכורה לטלוויזיה" מהרזומה שלי בגלל שזה פשוט לא קורה. אין לי זמן לשרוף. אני מתעסקת בעבודה, שיעורי בית והשלמת שעות שינה.

קובי ואני בדיוק מנהלים דיון סוחף באסמסים על עונות השנה בישראל.

קובי ציין שהסתיו מגיע. ואמרתי לו שאני אוהבת את הסתיו, כי הוא רגוע, וכתום, והעלים תמיד מכסים את הכל ונותנים תחושה רדומה שכזאת.

קובי אומר שהסתיו בישראל לא נחמד בכלל, ושהוא מעדיף את החורף.

אמרתי לו שאני אוהבת את החורף רק מתוך המיטה.

הרסיטל במוסיקה גרם לי ללחץ, לחץ שעכשיו אני מדחיקה משום מה. צריך לשלוח את הטפסים עד ה30 לספטמבר וכל יום עובר מהר מידי. האמת היא שאני ממש מפחדת מכל הבחינה הזאת, ומפחדת עוד יותר שלא אזכור את המילים לשיר מהתקופה הרומנטית בגרמנית. פאניקה, לחץ והיסטריה לא טובים למיתרי הקול.

רוצים אתם לנתח הרמונית ומלודית יצירות של באך? לא חשבתי כך לרגע.

היום הבנים בכיתה התחרפנו והחליטו להפוך אותה. (תקבלו תמונה להמחשה). קצת אחר כך הם הפכו אותה באמת והתחילו לזרוק כיסאות ושולחנות עד שבאה אחת המורות ותפסה אותם קופצים מהחלון ובורחים ממנה בזמן שאנחנו ישבנו בכיתה עם פיות פתוחים לרווחה, המומים ממה שכרגע ראינו.

אח"כ קיבלנו הרצאה של 40 דקות על כבוד עצמי ואיזה חוליגנים אנחנו ו"אני רק רציתי לאחל לכם שנה טובה". צודקת, הם דפוקים, אבל מה היא רצתה שאני אעשה? אעמוד ביניהם לבין השולחן ואגיד משהו כמו "זה או הוא או אני!". דפוקים בקיצור.

שעות העבודה ברפת ממשיכות להיות משעשעות למדי, פרט לריח והחרא הרנדומלי כמובן. אתמול אפילו האכלתי עגל עם בקבוק חלב ענק כזה. תדעו לכם שעגל הוא חיה מאוד מריירת אז מזל שלבשתי כפפות.

אני חושבת שזהו ודי, בטח יש עוד דברים מפוקפקים כאלה או אחרים שקרו לי ואני עכשיו מפאת עייפות כרונית משתלטת לא זוכרת בשביל לשתף אתכם קוראיי האהובים והדלים.

את החג אני מעבירה בקריות כבר מהיום בערב. אללה גפילטע ותפוח בדבש.

ועוד משהו קטן שאני פשוט חייבת לשתף עמכם, אתם פשוט תעשו לעצמכם טובה ענקית אם תקנו/תצרבו/תורידו/תגנבו את הדיסק החדש של Sia שאני פשוט חורשת כבר חודשיים. כל שיר שם הוא פשוט מתנה, בשיא הרצינות. 'Some people have real problems'

להלן תמונות ההמחשה ועוד קצת תמונות מפה ושם

נתכתב בשמחות.

בעצם, אחרי החג, האמת שמתכוננים כמה דברים נחמדים למדי כמו ערב סושי למרות שאני לא אוהבת. יהיה כיף בכל מקרה.

יאאלה מתוקים, אני הייתי סאפ.

(אני הייתי שמרית-שימי, זה האלטר-אגו החדש שלי, פרחה/ערסית. זה נורא כיף, תנסו גם).