יו
אז מה? צוחקים איתכם. לא באמת סגרתי את הבלוג (האמת שהתכוונתי אבל אני לא מצליחה).
מה עובר עליי?
הרבה דברים.
בצפר בעע, אני לומדת וטוב, ומוציאה אחלה ציונים (חוץ מבביו ובחקלאות, תעשו לי טובה, זה לא מקצוע, זה שיעורי עינוי), 98 בתנ"ך יותר עושה לי את זה.
חוץ מהנורמטיבות היומיומיות של נערת עשרה, אני גם עסוקה בדברים אחרים, דברים שמשפיעים על העתיד. aka צבא אה ובגרויות.
הבגרות בזמרה קלאסית הולכת ומתקרבת (עוד עשרה ימים) ואם זה לא מספיק, אני נבחנת גם ללהקה צבאית(!#^&) ועברתי את האודישן הראשון אתמול, עוד שניים לדרך.
סיפור מצחיק:
ב15/3 יש לי בגרות בזמרה.
ב16/3 יש לי בגרות באנגלית.
הצבא קרא לי ל15/3 לאודישן השני ללהקה צבאית.
אמרתי לצבא: "תודה אבל אני לא יכולה, אפשר תאריך אחר?"
אמר הצבא: "בטח, יש ב16/3"
אמרתי לצבא: "אבל ב16/3 יש לי בגרות באנגלית, וזימון לאיתור צבאי, שאתה שלחת לי, צבא יקר".
אמר הצבא: "מצטער, נדפקת". (aka נציג שירות: "אין לי עדיין תאריכים לזימון איתור קדם צבאי אחר, ובקשר ללהקה הצבאית, הנה מספר טלפון, תתקשרי, אף אחד לא יענה לך, זה יעבור לתא קולי, תהיה הודעה מוקלטת מוזרה, את תתקשרי לכאן שוב, אני לא אוכל לעזור לך ואז את תרגישי חסרת אונים".)
סתם, I CANT WAIT TO RECRUIT!
הודעה חשובה
אני לוקחת רגיעון! זה כדור פלא טבעי שהופך אנשים היסטריים, לחוצים ועצבניים לפחות כאלה. אני בנאדם מאושר מאז שגיליתי שזה קיים, ועוד יותר מזה, שזה עובד עליי. לכו קנו בהמוניכם.
*אני מתקרבת אליו ממש, אבל זה אף פעם לא יהיה אמיתי מספיק.
עכשיו אני הולכת למצוא בטריות, לדחוף למצלמה ולצלם את עצמי. כי לא עשיתי את זה כל כך הרבה זמן. והתמונה בכותרת צריכה ריענון אחרי שהחלפתי את עצמי במברשת שיניים בתקריב. אומנותי משהו.
שלום.