פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

אתמול שברתי את שגרת חיי המוכרת, האהובה ומהולה בבלבול. נורא קל לי להיטמע בתוך כל המילים שלי ולהסתחרר בתוכן בלי יכולת לעצור. אני דוחקת את עצמי לפינה, שואבת לעצמי את כל הכוחות ונועלת דלתות.

אתמול אמרתי מילים שלא רציתי להגיד יותר אף פעם. מילים שחשבתי שנפטרתי מהן כבר. 

זה בור שחפרתי לעצמי ואני לא מצליחה לכסות עליו, או יותר מכך, אני לא מצליחה לצאת ממנו.

אנשי המילים, התוכן, הכוונות הנסתרות, האמת הסמויה, המסתורין. אנחנו חבורה של כלבות מפוחדות שפשוט לא יודעות כלום מהחיים שלהן.

אבל אני אשמור לנצח נצחים על הפאסאדה שלי. כי כרגע זה כל מה שיש לי.

אתמול פגשתי את קובי אחרי שנים (לידרלי, שנים) שלא נפגשנו. היה כיף נורא

ערכתי אותנו קצת