פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

מה אני אגיד לכם? אני מתחילה לשעמם את עצמי עם הפוסטים המאושרים האלה. אבל אי אפשר להתכחש למה שקורה בפועל.

יכול להיות שאני קצת מאושרת? 

אין לכם מושג כמה זה מפחיד לכתוב את המילים האלה, שלא נדבר על לחשוב אותן. אני עדיין נמנעת מלהצהיר שהחיים יפים, לכן אתפשר על נחמדים פלוס.

אולי אפילו פלוס פלוס.

יש לי את הסימנים הקטנים האלה שלי שמאותתים לי שהראש צף מעל המים, ואפילו נכנס מצוף למשוואת החיים שלי. אני שוחה בכיף, לא נסחפת בזרם, לא שוחה נגד הזרם, אלא פשוט צפה על הגב ועושה מה שטוב לי.

ועכשיו אני הולכת להקיא קצת כי נהייתה לי בחילה מרוב כל המוצי פוצי שלי עם עצמי.

ביום חמישי הייתי עם המשפחה המצומצמת בהופעה של מוש בן ארי, והיה מעולה!

אחר כך היינו בבורגוס כמה אנשים והזמנתי את הפלא הזה (שלא הצלחתי לסיים ד"א)

וקינחנו בפאב החצר עם משחק סנוקר צמוד שלא באמת נגמר (ליה בתמונה)

עכשיו ברשותכם אני הולכת להתוודע למוסיקה טובה שיושבת לי בטורנט ומחכה שאשמע אותה.

לילה מקסים לכולם,

טו דה לו