פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

החלומות שלי בזמן האחרון מדהימים. אני מתעוררת לתוך תחושה אמיתית שעוטפת אותי במשך כמה שעות טובות. 

אתמול חלמתי על גבר. אני לא זוכרת את הפנים שלו, אני זוכרת את המגע שלו ואת ההרגשה שהקיום שלו בחיים שלי כביכול עורר בי. כל היום אחרי אותו חלום הסתובבתי בתחושה של בדידות ריקה כזאת, כאילו באמת היה לי מישהו וזה נגמר.

עכשיו התעוררתי מחלום אינטלקטואלי. הדבר האחרון שאני זוכרת זה שאני יושבת בכיתה כלשהיא, והמורה משמיעה שירה בשפה זרה ואומרת לנו לכתוב את מה שאנחנו שומעים, ואני מצליחה להבין רק חלק ולא מספיקה לכתוב הכל. ואז בשולחן לא רחוק ממני יושבת מישהי שלמדה איתי בכיתה בתיכון, בחורה סופר חכמה שתמיד היו לה ציונים מעולים והייתה קוראת ספרים טובים. והיא מרימה את היד ואומרת שהיא הצליחה לתרגם את הכל, כולל הסברים. והיא מתחילה להסביר ואני אומרת לה שאני לא שומעת אותה טוב והיא אומרת לי "זה הקול שלי ספיר, את בטח זוכרת". וזה הדהים אותי עוד בתוך החלום איך הזיכרונות שלי משפיעים על ההזיה שאני בוראת לעצמי בראש בלילה. היא הייתה עדינה כזאת והייתה מדברת חלש ובשקט. בכל מקרה, קמתי מהכיסא שלי ועברתי לשבת לידה, וקראתי שם את מה שהיא כתבה, ואני לא זוכרת שום דבר מהיצירה הפיקטיבית הזאת שבחלום מצאתי אותה בלתי ניתנת להכלה מרוב שריגשה אותי. 

התעוררתי כי פחדתי שהשעה כבר אחת או שתיים בצהריים אחרי שאתמול חזרתי הביתה בסביבות שלוש לפנות בוקר, והפלא ופלא, רק אחת עשרה וחצי. בואו כולנו נאמר תודה לחלומות שלי שהעירו אותי בבוקר!

שנה טובה ביצ'ס