פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

לחזור מטירוף אחד לטירוף אחר זאת לא מתנה, זה כמו לירות בסנטה קלאוס בערב חג המולד. (American Dad).

יום ראשון התחיל מוקדם מידי, הופעת בוקר מיותרת לחלוטין במרכז רבין. אחר כך בערב הופעה מיותרת עוד יותר בבה"ד 20. נשארנו לישון בתל אביב אצל יובל כי היה מאוחר מידי ולמחרת בבוקר היינו צריכים להיות כבר ב6:30 בבוקר בתה"ש, לקחת את הציוד ולנסוע להופעה בלטרון.

ישנתי במצטבר שתי דקות ביומיים האלה. אחרי ההופעה בלטרון עוד חזרנו לקרייה ונשארנו שם איזה ארבע שעות בשביל שיחה חשובה עם המפקדת. לא יודעת איך לא נרדמתי לה על השולחן. 

חזרתי הביתה בסביבות חמש לכאוס מוחלט, אמא שלי מקיאה ובוכה ובקושי נושמת, לא יודעים מה קורה לה, מחליטים לנסוע לבית חולים, אבל אני ואחי נשארים בבית. הצלחתי להחזיק את עצמי ערה עד שבע בערך ואז נרדמתי ל17 שעות. 

מסקנה: אני צריכה להשתחרר מצה"ל

מסקנה 2: אני באמת בחורה טובה

מסקנה 3: קשה לי עם אנשים חסרי אונים

אה ומתישהו ביום ראשון הספקתי לחתום על כרטיס אדי. היה דוכן שלהם בכניסה לקרייה ופשוט באופן ספונטני לחלוטין כל הלהקה חתמה על כרטיס. 

זה עשה לי ממש בחילה אבל זה חשוב ואני שמחה שיצא לי לעשות את זה באופן ספונטני ומעט אימפולסיבי אחרת זה לא היה קורה לעולם אפילו שאני יודעת ששלמה אני בכל מקרה לא הולכת להיקבר עם כל הקעקועים שיש לי וכל הקעקועים שבטח עוד אעשה.

אניווי, ברכות למקבלי אבריי העתידיים. שאו ברכה.

עכשיו אני הולכת למצוא מוסיקה חדשה כי נרדמו לי האוזניים.

צ'או