פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

שחררתי ודברים טובים הגיעו. ואז הם בלבלו אותי. שניהם. עם הנשיקות והמילים.

אז אחרי שעברה לי תחושת האופוריה והטשטוש, ואחריהם גם המרמור והבלבול, החלטתי פשוט להמשיך להיות. להיות אני. ומה שצריך לקרות יקרה.

העיקר שלא הורדתי תחתונים.

קצת אני של היום, ממסיבת היומולדת של שירני.. היה לי כיף בתוך השמלה הזאת

אני מתגעגעת לריח שכבר לא שלי, מתגעגעת למגע הידיים הגדולות שהרגישו כאילו אוחז אותי ענן רך, ענן שעוטף ומחזיק חזק חזק מפחד שאחמוק בין גבולותיו הדקים ואפול מטה.

אני מתגעגעת לשיער הרטוב אחרי המקלחת, לג'ינס הקרוע הדהוי שאתה כל כך אוהב, לגומה האחת והיחידה שעולה בזוויות הפה שלך כשאתה מחייך אליי.

אני מתגעגעת לשיחות הארוכות על הכל ועל כלום, אני מתגעגעת לנשיקות הארוכות וההתעסקות בשיער.

אני מתגעגעת לראות את הפנים שלך כשאתה רואה אותי מתקרבת לשביל של הבית, אני מתגעגעת לדגדוגים שהשאירו אותי בלי אוויר.

אני מתגעגעת ללילות ללא שינה ביחד, אני מתגעגעת לבעיטות הקטנות בלילה כשאתה נוחר ומתעורר מלא הכחשות.

אני מתגעגעת לבקרים שהתעוררתי וגיליתי שאתה ער ומסתכל עליי ישנה, אני מתגעגעת לעיניים שלך שהרגשתי שיכולות לראות דרכי.

אבל על כל אלה ויתרתי, השארתי אותם לך ועזבתי, ואתה לא רוצה לשחרר.

בבקשה תפסיק להתקשר, זה גומר אותי מבפנים.