טוב, אז הפוסט הזה הוא סתם פוסט חסר פואנטה, אתם מוזמנים להפסיק לקרוא אותו כבר בשורות הללו (זונות תמשיכו לקרוא).
אתמול היה יום שישי, נסעתי עם אמא לת"א, הברזתי מחליבה ומבחן במתמטיקה (זה היה רעיון שלה, מי אמר "אמא מגניבה" ולא קיבל?)
בכל מקרה, הסתובבנו לנו בכיף, זה היה יום שמשי וחביב ואפילו יצאתי עם כמה מציאות (שני טייטסים, טוניקה שרשרת וטבעת, אבל זה לא צריך לעניין אתכם).
אבא ויובי עדיין בגרמניה, הפועל ניצחו את הקבוצה האוסטרית 3:0 (מי אמר נחת מהאדומים ולא קיבל?) הם חוזרים היום בלילה, ואם הם לא קנו לי משהו אני דוקרת אותם.
אתמול הייתה מסיבת הפתעה לירדן, אלינור באה אליי והברזנו קצת, אופס. ירדן יקירתי, למרות שאת לא מודעת לקיומו של החור השחור האינטרנטי הזה שנקרא הבלוג שלי, מזל טוב בכל מקרה.
עד כאן לחפירות המשעממות המספרות את הלך חיי בסופ"ש.
עכשיו שבת, אלי עדיין כאן (מהמתנחלים), היא רואה את הפרק האחרון בעונה השביעית של CSI LV, על רוצחת המיניאטורות והכל השיט הזה, היא לועסת מסטיק מהקופסא החדשה של אורביט שנתתי לה, והיא מתכסה בפוך הנוצות שלי. אמא שלי בחוץ משקה את הגינה והכלב שלי בטח מזיין איזה כרית או משהו.
מגרד לי באף.
כשהסתובבתי אתמול ברחובות תל אביב, קרה לי דבר נורא מוזר, כשירדתי מהרכבת בסבידור מרכז חלף על פניי בחור די ממוצע, עם מעיל עור שחור כזה, שיער חלק עד הכתפיים, נפגשו לנו המבטים והמשכנו ללכת כמובן.
בעודי מתהלכת בקינג ג'ורג, הוא חלף על פניי שוב (אל תגידו שזה לא מוזר), ואז שוב פעם, כמה שעות אח"כ בשינקין חלף על פניי שוב!
אני אומרת שלמישהו משעמם והוא משחק לי במוח.
ראיתי גם בחור לא תוצרת הארץ שרציתי לעשות על המדרכה שם מול כולם, אני חושבת שבגלגול הקודם שלו הוא היה אל או משהו כזה ונשאר לו עוד שאריות מהאלוהיות בשביל הגלגול הזה.
גם ראיתי בחורה שפוגשת את החבר החייל שלה וזה צבט לי בלב כי אני מתגעגעת נורא.
ברכבת ישבו סביבי כל מיני טיפוסים, אחד חייל שכיפתר את המכנסיים שלו במשך כל הנסיעה והיה לו כובע צמר למרות שהיה חם נורא, גם שלוש טירוניות שלא הפסיקו להתלונן על הסטטוס שלהן כרגע והחליפו טיפים על אופן ההתחמקות מהמשטרה הצבאית, ואל נא נשכח את שני הבחורים (בני 40+ אני משערת) שלא הפסיקו לדבר על מכוניות ועוד שטויות מכניות שכאלה שגרמו לי לאבד את שפיותי.
אמא רק דיברה בטלפון כל הזמן. זה גרם לי להסתכל על שאר האנשים ולראות שלכולם יש פלאפון ביד, אפילו אם הם לא מדברים בו הם מתעסקים איתו או סתם מחזיקים אותו. ואז חשבתי שזה נורא עצוב.
בדרך חזרה הביתה ישבה מולי בחורה שאכלה מלפפון וקינחה את האף כל הזמן. היא גם דיברה בטלפון ואמרה את המילים הבאות: "כמעט לא הספקתי את הרכבת, כשאמרת לי שזה פה ליד אז חיפשתי איזה מבנה שמזכיר תחנת רכבת ולא ראיתי, מזל שרצתי ברחוב ופתאום נתקלתי בתחנה, מזל שהספקתי".
ואני שואלת את עצמי, מי לא יודע איך נראית תחנת רכבת?! שלא נדבר על התחנה המרכזית של תל אביב? (מי אמר אנשים חיים בבועה ולא קיבל?)
טוב, אני הולכת לראות את הפרק בCSI עם אלי,
(I GOTTA PAIN IN MY SAWDUST),
אני יודעתש לא סיפקתי את הסחורה היום, אבל דברים מעניינים יותר יקרו עוד מעט, טיול שנתי, ימי הולדת וסתם חירטושים אישיים משלי,
נתכתב בשמחות או בחגיגות עלייה לתורה (?)
סאפיר.
נ.ב
כתבתי פה הרבה "מי אמר ולא קיבל?" אני חושבת שזה מטומטם בדיוק כמוכם אז בננה.
BOO (i like to frighten ppl) haha
anyway, i know you are not scared
im just stupid
and im leaving now
so long
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
