פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

שחררתי ודברים טובים הגיעו. ואז הם בלבלו אותי. שניהם. עם הנשיקות והמילים.

אז אחרי שעברה לי תחושת האופוריה והטשטוש, ואחריהם גם המרמור והבלבול, החלטתי פשוט להמשיך להיות. להיות אני. ומה שצריך לקרות יקרה.

העיקר שלא הורדתי תחתונים.

קצת אני של היום, ממסיבת היומולדת של שירני.. היה לי כיף בתוך השמלה הזאת

חלמתי אתמול בלילה חלום ממש מוזר.

הייתי במין בניין דירות או בית מלון ישן כזה, נכנסתי לחדר כלשהוא והיה שם בחור, אני זוכרת שבמבט ראשוני לא התלהבתי ממנו במיוחד.

לא הכרנו, אבל התחלתי לדבר איתו, הוא ישב מאחורי שולחן עץ ומסביבו היו מלא דפים והמקום היה די מבולגן.

אני לא זוכרת על מה דיברנו, אבל הדבר הבא שקרה בחלום היה ששנינו יוצאים ביחד מהחדר והולכים למקום אחר.

בדרך הוא שואל אותי "את בטוחה?" ואני עונה לו "זה היה רעיון שלי אז נראה לי שיותר הגיוני שאני אשאל אם אתה בטוח".

ואז אנחנו נכנסים לחדר אחר, אני מושכת אותו למיטה ושואלת אותו אם יש לו קונדומים, הוא מוציא מהכיס שניים ואז אנחנו עושים את זה.

החלום הזה מוזר כי הבחור בחלום הוא אף אחד, הוא לא קשור לחיים שלי בשום אופן, ומה גם, שהוא היה יותר מבוגר ממני ועדיין בתול.

החלומות שלי נהיים יותר ויותר מוזרים.

למה אני לא יכולה לחלום פשוט על פרפרים וחדי קרן? סעמק.

נראה לי שגברים לא מסוגלים להתמודד עם זה שאישה יכולה להיות מצחיקה.

ולא סתם מצחיקה, אלא מצחיקה כמוהם או אפילו יותר.

אם את במקרה שנונה, חדה ומלאת הומור, זה כאילו הבקעת להם גול בין הרגליים וגם פגעת בביצים.

לא ידידיי, אני לא מדברת על ידידים וחברים טובים, אני מדברת על העניינים הרומנטיים שמתבשלים אצלנו על אש קטנה.

לא משנה כמה שנונה אהיה, אף פעם לא אזכה לאיזה צחקוק קטנטן, לאיזה הוקרה על המוח שלי שעובד שעות נוספות ושולח לי מחשבות מתקתקות והומוריסטיות שאירה החוצה לאוויר העולם.

כוסעמק, תצחקו שרמוטות.

אני גם נורא "אוהבת" את הבחורים האלה, ואני לא יודעת אם אפשר בכלל לקרוא להם בחורים, כי 17, בואו נודה, עדיין ילדים. הם מעידים על עצמם ללא היסוס כמה שהם בוגרים, וכמה מנוסים, ובחורות פה ועניינים שם, ו"כן כולם אומרים שאני בוגר לגילי".

מותק, אם היית בוגר לגילך, היית יודע שכבר כמה דקות אני מחכה שתפסיק לדבר.

וסקס, נושא המוכר לרובנו. איך בדיוק העובדה שעברו מתחתיך כל כך הרבה מבנות מיני אמור לגרום לי לרצות אותך? בשפה שלי אתה פשוט שרמוטה.

אבל הפלא ופלא, בנים הם לא שרמוטות, בנים הם מלאי ניסיון, הם הפעם הראשונה (והשנייה והשלישית והעשירית).

לבנים יש פתק מהמורה בו כתוב "אישרתי לו להתנהג כמו כלב ולרייר עלייך תמידית בנוסף להערות סקסיסטיות כל חמש דקות, עימך הסליחה".

ובקשר למתחסדים "לא כולם כאלה" היקרים, ציפיתי לכם ולכן הכנסתי תשובה כבר עכשיו, לא כולם כאלה, מאה אחוז, אבל זכותי לכתוב פוסט מלא התרעמות על האחוזים הקיימים באוכלוסיה שהעלו לי את הסעיף.

ושלא תבינו אותי לא נכון, עולם בלעדיהם, הוא לא עולם, כמו שעולם בלעדינו זה חורבה טוטאלית. ובדיוק בגלל זה במפץ הגדול נפלנו שנינו יחד מהשמיים (או בכל דרך מקורית אחרת שתבחרו להאמין בה).

אין לי שום דרך מקורית לסיים את הפוסט הזה, אין לי כל תובנה, או משהו לחדש. אז אני פשוט אשתוק ואתן לכם להתבוסס במחשבותיי הלא כל כך מקוריות.

אני הולכת לחדש את מיכל הציניות שלי ולטעון את מד העצבים מחדש.

אה, ואם תהיתם, לא אני לא פמינסטית, אני סתם בחורה חולה ומתוסכלת שלא *ביפ זמן מה.