מלאה בכאלה. אספקטים.
יש שיגידו שלא, יש המכירים מעט, או אפילו רק צד אחד.
אני לא יכולה אף פעם להגיד על הזין שלי ולחשוף את כולם בבת אחת, זה גם מבלבל וגם לא בר ביצוע.
יש שיגידו, שיבוט, צל ועוד מילים באותה הקונוטציה, ומצידו השני של הגשר הרעוע עומדת אני וצועקת כנראה בשפה שלא מובנת לאותם בריות נרגנים, "אינדיבידואל, אינדיבידואל".
אז לאט לאט אני מכבה עוד תמונות מוארות של סימני היכר בראשי, מרחיקה את כל אותם אנשים אבודים שמאמינים שמצאו אותי.
ובנתיים, צוחקת, ראש קדימה ולאחור, מתבלת באגדה קטנה פה ושם וסוגרת את התריסים. יורד גשם, לא מתאים שנירטב.
*שמתם לב שחזרתי, רק טיפה?