פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

פאק!

חלמתי בלילה על מישהי שהייתה חברה הכי טובה שלי בתיכון. ולפני הצבא הקשר בינינו דעך ונותק לחלוטין. חלמתי שאנחנו גרות ביחד ושהיא נכנסת לחדר ומסדרת דברים ואז אנחנו מתחילות לריב על משהו ואני אומרת לה שהייתי בבית של חבר שלה ושמעתי אותו ואת החברה הכי טובה החדשה שלה שוכבים. ותיארתי לה בדיוק את הקולות שהם הוציאו ואת הרעשים ששמעתי ואת המילים שהוא אמר לה. 

מיותר לציין שלעולם לא הייתי עושה דבר כזה לאף אחד. החלומות שלי בוגדים בי.

עכשיו אני נזכרת שלפני זה חלמתי שאני הולכת לקוסמטיקאית שמתחילה להוריד לי שיער מהידיים עם סרגל ואומרת לי שזאת הדרך היחידה.

ואז התעוררתי והלכתי לשירותים, כשחזרתי קיבלתי סמס וגיליתי שהבת של המורה שלי לפיתוח קול ילדה היום בבוקר אז היא לא תבוא אליי לשיעור ואני עצובה (שמחה בשבילה כמובן אבל עצובה בשבילי), ועכשיו אני רעבה.

איזה שיתוף מידע מרגש קרה כאן עכשיו,

שאו ברכה,

ספיר.

תעשו לי טובה, אני לא באמת חברה שלכם.

כל ההתבכיינות הזאת, הרדיפה, השיחות, זה לא בשבילי.

זה אולי מגעיל, אולי אגוצנטרי, אבל די, כמה אפשר להיות אינפנטילים.

אני לא מתעסקת בנושאי טלנובלות נעורים, לא כמה אוהב, מי מרכל וכמה השמנתי.

אני לא מדברת על כמה חמוד, איזה מתוק, ועל הסיקס פאק שמקשטת אותו.

אני לא עסוקה בזה, כי זה לא מעניין, בדיוק כמוכם.

אני שם רק בגלל שיצא וזה הגיל, שיצא ועכשיו אני בתיכון ואני צריכה לשרוד בין הדגיגים הקטנים.

אני לא צבועה, אני פשוט משועממת.

כשאני אומרת משהו למישהו, זה בשיא הרצינות, זאת האמת לאמיתה, כי לא מתאים לי להסתבך בשקרים עם גנון.

ולגבייך, פשוט תפסיקי כבר, יאאלה, הלכת, אז הלכת. שחררי גאדמיט.

נ.ב חשוב

אבא שלי היה מעורב בתאונת דרכים, איזה אידיוט סטה מהכביש ומחץ אותו בין שתי מכוניות. הרופא אמר שהוא היה יכול להיות נכה לכל החיים.

זה עדיין לא באמת חלחל אליי עמוק מספיק כל העניין הזה.