פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

הבאסה עם זין גדול זה שהוא ממכר.

ואז נוצר מצב כזה שאני לא סובלת את הבנאדם אבל ממש אוהבת לגמור. 

יש קשר ישיר בין העובדה שהוא בן זונה לזה שהסקס כל כך טוב. רק בגלל כמות הנשים שעברה לו בין הסדינים. 

הוא כולו דיבורים. נצלן. אגואיסט. קשקשן. ילדותי. 

איפה שהוא בפנים נדמה לי שאני רוצה להציל אותו. להפוך אותו לנכון. 

זה מדהים כמה אפשר לא לסבול בנאדם ובאותו זמן לרצות שהוא ישים לב. איזה היגיון שבור. 

בכל מקרה. אני מנסה לסיים את זה עם הבחור השני. ״הנורמלי״ אני קוראת לו. 

אנחנו מדברים על להיפגש ולדבר והוא פתאום לא מחזיר סמסים. מנסה לשחק אותה קשה להשגה. הוא לא מבין שאני לא באמת משחקת איתו בחתול ועכבר.

שכבתי עם מישהו אחר יא נבך. 

וזה לא כל כך באשמתך. 

הלוואי שהיית מתאים. 

אין לי כוח ליום ההולדת שלי. זאת מין תקופת מעבר כזאת, שזה אומר שהכל בסדר אבל אם אני לא אשאר עם האצבע על הדופק דברים יכולים פשוט להתפרק. או לפחות כך זה מרגיש. 

אני יוצאת עם מישהו. אני יוצאת איתו סתם. הוא לא מרגש אותי או מעניין אותי. הוא לא הופך לי את הבטן. הוא סתם שם. ולפעמים אפילו מעצבן אותי. 

אני רוצה גבר. גבר שיעמיד אותי במקום, גבר שינסה לדחוף ידיים, גבר שירצה אותי. 

לא ילד מפוחד שעושה לי מסאז' בציצים. 

אוף. 

ולא נעים לי לחתוך ממנו שוב. אבל אני אעשה את זה. 

הסוד הוא לשחרר! כי אז דברים טובים קורים וזה נחמד ומחייכים ולא צריך למלא את הגוף בכל מיני שטויות בשביל להרגיש מלאה ושכלום לא חסר.