לפעמים נדמה שיש רגש מסויים שהוא מציק... משהו מהעבר, משהו די מוזר, משהו כזה שאני מרגיש שצריך לדבר עליו.
חברה שלי נסעה למסיבה עם חברים שלא ראתה הרבה זמן... איך אני אמור להרגיש עם זה ?! ת'אמת אין שום בעייה, מקווה שהיא נהנתה שם. מקווה שהייה לה באמת כיף.
אך אתמול, הרגש הזה באופן רטוראקטיבי פגע בי וכניס אותי לתקופה של פרנויות והרגשות געגועים חזקות ולא נעימות כשהיא ליידי. אך חסר טאקט שכמוני, החליט לדבר על זה ולנפח את זה, עשיתי מזבוב, בעצם ממשהו יותר קטן... חיידק, לא! משהו יותר קטן.. אטום ? לא בעצם עשיתי מכלום הר. ניפחתי המצאתי סיבכתי קרעתי את הצורה של מערכת היחסים בגלל הויכוח חסר משמעות מתוך מה ?! מתוך כלום!
לפי ההרגשה שלי, השערתי עליה טעם נורא לא טוב ממני... כך גם יכל להיות ההפך. והפך מערכת יחסים נפלאה ל...נו, ממה שנפחתי... ל... כלום. חוסר תקשורת כולל. אופוריה שהכל יכול להיות טוב יותר, כך אני רוצה. אני רוצה להשתנות! אני רוצה להיות יותר עם טאקט, אני רוצה לדעת להסתדר עם הרגש געגועים רטוראקטיבי הזה.
זה משהו שאני חייב לעשות זה דפוס ההתנהגות שפוגע בי ובמערכות היחסים שלי. ובמיוחד עם חברה שלי שכנראה לא תרצה אותי בגלל סוג של הכזבה ממני שאני יצרתי, משהו ניפחתי וגרמתי לה להרגיש לא נעים מזה.
אחד מתוסבך כמוני מי תרצה ?! היופי זה לא הכל... אני יפה, באמת שאני יפה, אני מרגיש שאני יפה, צ'ארם לא חסר לי, לפעמים כמו שהאקסית שלי (יעל) אמרה כששאלתי אותה "למה את בקושי מדברת" היא ענתה בצורה די מצחיקה : "יש דברים שיפה להם השתיקה, לא על כל דבר ואל כל רגש צריך להצהיר"
למה לעזאזל אני חייב שיצהירו לי כל דבר בשלושה העתקים ? למה אני רוצה לשמוע טלפון מצלצל כל דקה ושיגידו שמתגעגעים עלי, לא משנה מי, למה?
יכול להיות שאני לא נורמאלי, זה כנראה זה...
בסופו של דבר ב"בטם-ליין" אני חייב להשתנות. אחרת זה לא יעבוד.
בקשר לחברה שלי, יעבוד או לא יעבוד זה יותר בידה, אני תמיד בעד להישאר איתה בטוב וברע.
אם זה לא יעבוד (וזה רוב הסיכויים) אז אני אשתנה בכוחות עצמי, אתחיל להיכנס לכושר, יהיה לי שעות נוספות, אשנה את מערך החיים שלי.
אם זה יעבוד, השינוי יהיה יותר לכיוון פיתוח החיים שלי ושינוי אישי, אמרתי לעצמי... עם זה עובד, אני מפסיק לעשן. כך או כך אני נרשם לחדר כושר, עד הלימודי אוניברסיטה, ומשקיע בעצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
