זה התחיל בתור ילד קטן כשהתחלתי לאונן בלילות במיטה, הדבר שעלה בדמיוני כשאוננתי לראשונה היה אדם ששבוי במקלט ושוביו מענים אותו, זה זכור לי כמו חלום ולכן איני יכול לזכור במדוייק למה הוא היה שבוי ולמה עינו אותו אבל זה מה שזכור לי כיום.
כך זה נמשך, כשבהמשך התחלתי להציק לילדים בתור ילד בן 10 בתלמוד תורה (בית ספר) לבנים מסויימים כדי שהם ירביצו לי חזרה, היה ילד מסויים שבמחשבה כיום נראה לי שהוא שייך לצד הסדיסטי הוא ממש נהנה להרביץ לי ולרכב עלי כמעט בכל יום, וכנראה ששנינו נהנינו מזה, בכל יום שקרה לי מקרה כזה, או שראיתי את זה אצל ילדים אחרים (שאחד מרביץ לשני) הייתי בלילות במיטה מאונן ומעביר במחשבותי את כל מה שהיה במשך היום.
גם בשכונה הייתי מציק לילדים בעיקר לבנים, כי אצלנו גם אצל ילדים היה איזשהו קו מתוח בין הבנים לבנות, אבל בכל זאת הצלחתי לעיתים רחוקות לקבל "טיפול" גם משכנה זו או אחרת, אבל בגדול כל האירועים שעברתי בקשר לזה היה בעיקר עם בנים.
אבל, הפריבילגיה הזאת שמורה רק לילדים, אצלם הכל טבעי וזורם, ברגע שמגיעים לגיל 13 כבר אין אפשרות "להציק לאנשים" כשמגיעים לגיל 13 אמורים להיכנס לישיבה, להיות בחור רציני שלא עושה שטויות! וכך התחלתי בשיטת ההדחקה, כשהפורקן היחיד שהיה לי היו אוננות, ולדמיין סיפורים שהייתי רוצה שיקרה.....
ואז בסביבות הגילאים 16-17 הלכתי ברחוב חילוני עם אמי וראיתי 2 חיילות עוברות, ולא יודע איך להגדיר את זה, זאת היתה פעם ראשונה שדמיינתי משהו בסגנון עם בנות, ומאז אותו יום כל הפנטזיות הליליות שלי נסבו על המין הנשי כשהדמויות מתחלפות כל לילה.
במשך כל הזמן הזה, אף אחד בעולם לא ידע על הפנטזיה החשוכה שלי חוץ ממני ואלוקים, ומיותר לציין שלא ידעתי מה זה "סאדו מאזו", עד ליום שזה נודע לי ומכאן כל חיי השתנו במובן מסויים..
עד כאן בינתיים
כינוי:
דוס מזוכיסט
בבלוג זה
בכל הבלוגים
