אני יודעת שזאת לא דרך אופטימית כל כך להתחיל את החודש אבל פשוט נמאס לי...
נאמס לי שכולם כל כך צבועים
נמאס לי שאף אחד לא אומרת את האמת ואחר כך שואל מה עשיתי
נמאס לי להיות עם הכיתה הדפוקה הזאת
נמאס לי מבית ספר הדפוק הזה
נמאס לי שכל יום שישי אין לי מה לעשות
נמאס לי שכולם אומרים לי מה לעשות
נמאס לי לסדר את החדר
נמאס לי ללמוד
נמאס לי מאנשים שחושבים שהכל בסדר איתם והם הכי דפוקים בארץ
נמאס לי לחשוב מחשבות רעות על עצמי ובכלל
נמאס לי מהשגרה
נמאס לי שאנשים לא באמת מבינים
נמאס לי שאנשים לא מקשיבים
נמאס לי לוותר מהר מידי
נמאס לי שכל מה שאני עושה כדי להצליח בלימודים לא עוזר לי
נמאס לי שכולם חושבים שהכל בסדר איתי
נמאס לי מהכל
פשוט נמאס ליייייייייייייייי
אם אין לכם משהו מעודד להגיד אל תגיבו
אל תשאלו אותי למה אני ככה כי זה לא יעזור ואני לא יספר
פשוט אל תגיבו וזהו
ביי
*הבלוג שלי קיים כבר שנה ושבעה חודשים....*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
