תשמור על העולם ילד....

אז היו דברים טובים ויש כאלה פחות...

אני מגלה שאני מתאכזבת מהחברות שלי יותר ויותר וחבל לי...

אני לא מאמינה שעשיתן את זה.... מה חשבתן בכלל?!

אני פשוט לא מבינה את זה...

אל תשאלו אותי מי זה פה...

מי שזה מעניין אותו יכול לבוא ולשאול אותי בפרטי....אין לי בעיה להגיד להן את זה...או לכל אחד אחר.....

וחוץ מזה..

יש גם דברים טובים P:

אז מה?..

נחשו.... הכל טוב בחיים עכשיו....

חוץ מאח שלי שאני מתגעגעת אליו מ-ל-א!!!

אז יש לי חבר חדש! 3>

אני כל כך שמחה ואני מתה עליו!!!

ואני מתחילה להסתדר עם ההורים אחרי תקופה שרבתי איתם כל הזמן..

והלימודים משתפרים..

ועוד משהו משתפר אבל זה לא לפה...

ופשוט הכל טוב....(חוץ מהחברות...)

אז חברים...

שתהיה לכם המשך שנה מצוינת!

לא נשאר עוד הרבה ללמוד...

לי נשארו עוד 15 ימים ללמוד... ולכם נשארו 18 P:

תאכלו ת'לב!

חחחחח

בנימה אופטימית זו....נסיים להיום...

3>

ואו...

אני לא מאמינה שעברה שנה!

שנה שלמה מאז הרגע הזה בטיול שנתי..

היום הייתה אזכרה לסבא שלי...

כל כך התאפקתי לא לבכות..

לא לבכות ליד אמא שלי....כדי שהיא לא תתחיל גם...

ושאחים שלי יראו אותי או אותה בוכות..

ובת דודה שלי עמדה לידי ובכתה...מה שהפך את זה לקשה יותר...

ודודה שלי התחילה לדבר עליו....וכמה שהוא היה נדיר....ובן אדם ישר..

וכל כך רציתי לבכות..

אבל עכשיו הדמעות כבר לא יוצאות..

ואני כל כך שמחה שיש לי אותך...נועה..

אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך!!

אני פשוט שמחה שיש בן אדם אחד לפחות שאני יכולה להרים אליו טלפון בלי לחשוב פעמיים!

אז נועה שלי...

הפוסט הזה מוקדש לך!

את החברה הכי טובה שיכולתי לבקש!!

אני כל כך אוהבת אותך!!!

3>>

שיהיה לכולנו שבוע טוב.....

נ.ב: אלה וענבל מזל טוב!!!!!!!

אוהבת אותכן המון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני יודעת שלא עדכנתי הרבה זמן...

ומי שלא נעים לו לא חייב להכנס לפה יותר...

אני מעדכנת מתי שנוח לי ומתי שאני מרגישה צורך...

אני לא יודעת אם מישהו בכלל יכול להבין את זה..

יכול להבין עד כמה הוא חסר לי...

עד כמה אני מתגעגעת...

שהוא יגיד לי בוקר טוב.... שיתן לי חיבוק...

שיתן לי עצה טובה כזאת...מלב אל לב כמו שרק הוא יכול לתת...

ומה אני עושה בלעדיו עכשיו?..

אין לי יותר כוח לזה...

ואני לא יודעת מה עובר עליי עכשיו....אבל זה יעבור לי....אני יודעת..

והוא תמיד אומר לי להמשיך....ושאם אני צריכה עזרה הוא יעזור...

אבל הוא לא פה עכשיו....והוא חסר...ולראות תמונות ולהקשיב לקול שלו זה לא אותו דבר כמו שהוא עומד מולך....ממש מולך...

ואני כל כך רוצה לראות אותו...

ועבר כל כך קצת זמן...יחסית....

ואני מדברת עליו כאילו הוא מת....אבל חס וחלילה הוא לא...

אבל אני מתה שהוא יחזור.....

ההורים משגעים אותי...

אני לא יכולה יותר בלעדיו...ועבר כל כך קצת זמן...

ואם הייתי רוצה משהו שלא נראה להם....והם לא היו מסכימים אז היית בא ואומר להם שאני כבר גדולה ושישחררו קצת את החבל כי אם לא אני יעלם להם בסוף...

והם תמיד היו מקשיבים לך....תמיד...

ותמיד הייתי יכולה לסמוך עלייך שתתן לי עצות....תמיד..

אז תחזור כבר.... כי אין לי כוח יותר להתמודד איתם לבד יותר..

ואני לא רוצה להמשיך בלי העצות שלך..

וכל פעם שאתה מתקשר... אין לי זמן לדבר איתך לבד...

אז תחזור כבר..

תחזור...

פוסט חופר....אל תגיבו אם זה לא הכרחי...