ברגע של עייפות, אני נכנסת לגוגל ועושה חיפוש על השם שלך - אריאל טובי.
היה בתואצות את הבלוג, היתה כתבה על תרומת איברים, היה קטע שכתבתי עליך בשעת השין, והיה קטע שכתבתי והודיה העבירה לאיזה פורום.
נכנסתי, וקראתי. והרגשתי איך הרגשות עולים וצפים.
הרבה זמן שכואב לי בפנים, אני מחפשת דרכים לפרוק את זה ולא מוצאת.
הדמעות שהוצאתי עכשיו כאילו רוקני אותי.
אני מתגעגעת אליך.
כמעט כל יום שאני עוברת ליד הבית שלך, וחושבת עליך.
כל פעם שאני שומעת את השיר "דון קישוט", כולם מורידים עיניים ושותקים.
ההקלטה שאתה שר עם קול הזהב שלך נמצאת אצלי בפלאפון, למקרים של געגוע.
הפכתי אותך לאובססיה שלי.