הכל חרא
אני כ"כ מאוכזבת,מכמה אנשים.
הכל חרא, כל החיים האלו פשוט בזבל
הכל אשליה
המציאות הזאת כולכך גרועה.הכי גרועה בעולם.
מותר לי להגיד שרע לי,מותר לי להגיד שנמאס לי ! מותר לי!
זה באמת ככה .
עשיתי משהו רע למישהו שחלק מהדברים שקורים לי מגיעים לי ?
איפה ההגיון בעולם הזה ..
אין הכל פשוט אשליה.
די אני מטומטמת,די די די הפסוט הזה כולכך עצוב מרוב שהוא מלא ברחמים עצמאיים,אני שונאת שאני ככה שונאת-אני מרגישה כמו ילדה מסכנה בלי חיים.
אפאחד לא מבין אותי-ואפאחד גם לא יבין.
למה ? כי כזאת אני.
לא יכולה להסביר מה באמת אני עוברת במילים
זה היה אחד הימים הגרועים .
בכללי השבוע האחרון של החופש היה אחד החארות.
עם אלו החיים ... אז מה הם שווים בכלל ?