ביום שישי הייתי באתיופיה. לא הארץ, מוגבלים. חממה של פטריות וסחלבים שנקראת אוטופיה. פשוט עיוותנו את זה. ובעיוותנו אני לא מתכוונת אליי ולפיצול שלי -לשם שינוי- הפעם אני מתכוונת אליי ולישיניקים.

אז הדבר הראשון שהלכנו אליו היה משהו שקשור לפיראטים. אי הפיראטים, או משהו בסגנון שאני לא זוכרת. מה שאומר הגבהה גבוהה כזאת, שמשקיפה על בריכה ירוקה עם 3 צפרדעים. אז החלטנו שהיא בריכת גידול רדיואקטיבית לצפרדעים על בטריות.

משם ירדנו ל"אי בעלי הזקן", או משהו בסגנון שאני גם לא זוכרת, מה שאומר מקום ליד הבריכה הרדיואקטיבית, עם כמה כבשים מסוג מוזר, שאשל התעקש להגדיר כשיפודים עתידיים.

משם הגענו לגבעת התבלינים, ושם הרחנו צמחים בריח ארטיק לימון.

ואז הגענו ליער הקסום. ה-יער הקסום. והכוונה ביער קסום, היא לשממה. כנראה שהקסם הוא שנעלמו העצים. ושם, בשממה שקוראת לעצמה יער קסום, הייתה לנו משימה. לחפש פיות.

כולם חיפשו, אני לא אחפש? ומסתבר שבאמת היו שם כמה. מצאנו.

ואז נכנסו למבוך. נתקענו שם לאיזה חצי שעה. וכשיצאנו, אמרנו לכמה זייניקים שזאת לא היציאה הנכונה, והם באמת הלכו לבדוק אם יש עוד יציאות.

בכל מקרה, המשכנו משם לאיזה מערה חשוכה של פטריות, שהדבר היחיד שהרגשנו שם זה הריח, שלא היה ממש טוב. בהמעטה.

וביציאה מהמערה, הגענו לחממה עצמה, שזה אומר מקום מדהים, ומלא סחלבים ועוד כל מיני פרחים, אז ניצלנו את זה כדי להצטלם. 87 פעמים.

אז בעצם, מה היה לנו? הריכת גידול רדיואקטיבית לצפרדעים על בטריות, יער קסום עם עצים קסומים ובלתי נראים, 87 תמונות,

והרבה תגובות שלכם לפוסט הזה.