היי, אל תצחקו עליי. קורא אחד זה יותר ממה שיש לכם בבלוג!

אז בבקשה. תנו כבוד, לא לכל אחד יש קורא שלם בבלוג.

אז... כן. מתישהו אני ידעתי שאני אאלץ לעדכן, למרות שאפילו כוח להגיב לתגובות לא היה לי.

אז, לפתיח:(?)

חוויות נעם והחופשה

פרק ראשון

החלטתי שצריך קונספט מעפן לחופש. ומה יותר טוב מחוויות נעם והחופשה?

אז פרק ראשון יהיה בעצם על ה12 יום עד שהחופש התחיל באמת.

ולמה הוא לא התחיל? כי היו לי מלא דברים על הראש.

1. מבחן מפלצתי בבר אילן!#$%^   שדיי הצלחתי בו. זתומרת, אני מקווה. אבל כל השבוע לא יצאתי מהבית בגללו. ובגלל שבמתכונת למבחן הזה קיבלתי 55. היי! מה אתם צוחקים? זה יותר עצוב ממצחיק.

2. מופע סיום אצל שולמית. ביום שלפני המבחן. גיליתי שאני ואהילט יותר דומות ממה שחשבתי. זה הפך ממוזר למטריד.

3. קונצרט בפסנתר, שהיה דיי בסדר, חוץ מטעות אחת ובולטת, כשנגנתי טיטאניק קצת התחלתי ללחוץ על הצליל מי בלי לשים לב כמה אני לוחצת. אופס. *מבט הצידה*

אבל אחרי שכל זה עבר, אני פנוייה לחופש.

ואם יש לכם בעיה עם הרעיון החדש.... אני נראת לכם דובון?? נכון שלא?? אז למה נראה לכם שאכפת לי??

ואם בכל זאת נראה לכם שאני מזכירה קצת דובון, אתם יכולים לדון על זה לעומק בתגובות.